כשהייתי צעיר יותר האמנתי באמת ובתמים שזו שאלה של עבודה קשה, התמדה וכו' - ואכן עבדתי די קשה מתוך ההנחה הזאת, אבל ככל שהזמן עובר ומניין הכשלונות שלי גדל מתחילה להדהד ההכרה שמדובר במשהו אחר. למרות שאני לא דתי וסקפטי והכל, נראה לי כאילו יש סוג של גורל לבני אדם, אחד יכשל כל החיים והשני יצליח או לחלופין יצליח ויפול.. תחשבו על זה, הרבה אנשים כנראה פנו למשל לעסוק במוזיקה בגיל צעיר כי זו הייתה התשוקה שלהם, אבל רק מספר מצומצם ביותר של אנשים באמת מצליח. ונראה שככה זה בכל תחום.
כשאני אומר גורל, אני לא מתכוון בהכרח למשהו מיסטי. אפילו דברים טבעיים כמו נסיבות, מזל, כשרון וכו' שהם מחוץ לשליטה של אדם. אנשים סביבי משום מה אוהבים לדבר על אנשים אחרים כל הזמן ובעיקר על אנשים מצליחים - אני לא מסוגל כבר לשמוע את זה, לא מתוך קנאה אלא תמיד עולה השאלה "למה הם ולא אני" למרות כל המאמצים שלי. כבר אין לי כוח לנסות, לא מעצלנות, אלא כי נראה לי שפשוט אין טעם לנסות וגורלי נחרץ מסיבות עלומות - מדוע יש אנשים שבגילי כבר הצליחו בעולם (ואני מבין שיש גם הרבה שלא - וגם הרבה שמעולם לא הצליחו - מה שאפילו יותר מטריד).. מצד שני אני לא מצליח באמת להתייאש מה שאולי היה נותן לי שקט נפשי, אלא פשוט נמצא בדכאונות חוזרים ונשנים.
מפחיד אותי לחשוב שייתכן ומחכים לי (המשך) חיי חידלון ואין לי מה לעשות בעניין. כל עוד הייתי עצלן יותר בגילאים צעירים, חשבתי שאם אני אעבוד קשה ואנסה דברים יסתדרו אבל זה כבר לא נראה לי נכון.
מה דעתכם? ואם באמת זה עניין של גורל, איך להשלים עם זה שאהיה לא מוצלח כל חיי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025