היי, אני לא בדיוק יודעת מאיפה להתחיל..
בגדול פשוט רע לי, אני בת 23, גרה בבית טוב.. יש לי חברות טובות והכל בסדר..
כמעט כל החברים שלי סטודנטים ואני עוד לא.. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי לעסוק בתחום המוזיקה.. להיות זמרת ופרפורמרית ולהצליח בענק.. אבל הנה אני עובדת שנה וחצי בעבודה סתמית במשמרות ולא עושה כלום מעבר ללמוד פיתוח קול ולנגן וקצת לרקוד .
אני מבינה שזה אולי נשמע קצת ילדותי לא ללמוד לתואר כי יש לי ״חלום״ , אבל זה מה שבאמת רציתי תמיד וזה מה שגורם לי להרגיש חיה.
אף אחד לא מאמין בי וכולם חושבים שאני סתם עוד חושבת כמו ילדה ושזה יעבור לי..
ההורים שלי ובני המשפחה כל הזמן מדגישים כמה זה חבל שאני מבזבזת את הזמן על השטויות האלה שלא יובילו אותי לשום מקום במקום ללמוד.
תמיד היו לי ציונים טובים בבית ספר והייתי תלמידה מצטיינת אז הם כל הזמן רק רוצים שאני אלמד לתואר ואתבגר..
לפעמים אני חושבת על כל מיני אלטרנטיבות לחלום שלי ואני נכנסת לדכאון.. למה זה שווה לחיות את כל
החיים שלי בלי להגשים את עצמי?
אני יכולה להוציא כל תואר וכל דבר שרק יגידו אבל להיות בדכאון כל החיים..
מצד שני אין לי קשרים בתעשיית המוזיקה, אין לי מושג מאיפה להתחיל ואני מבוגרת אולי מדי..
וגם אין לי אף אחד שבאמת מאמין בי בנושא הזה ורואה את זה מעבר לשאיפה ילדותית ומפגרת.
אשמח לעצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות