כן, שני הצדדים חייבים להסכים
יש לי חבר אחד או שניים טובים, שאני יכול לקרוא להם חברים ללא ספק. כל השאר הם "ידידים" ואני לא מדבר איתם לעיתים קרובות.
העניין הוא, שאלה שאני מדבר איתם לעיתים קרובות, תמיד אני זה שיוזם את השיחה. כלומר הם אף פעם לא מתקשרים אליי בעצמם או קובעים איתי משהו, תמיד אני עושה את זה.
השאלה היא אם הם מעמידים פנים אולי? כדי לא לפגוע בי, ובגלל זה הם אף פעם לא באים מיוזמתם להזמין אותי לבילוי או לקבוע משהו?
אני רוצה חברים אמיתיים, כאלה שאפשר באמת לקרוא להם חברים ואני לא רוצה להרגיש חששות כאלה שאולי מעמידים אליי פנים, ובעצם עמוק בלב הם בכלל צוחקים עליי, וזה יכול לגרום להרגשה מאוד מבאסת כי זה לא נעים לדעת שמישהו שחשבת שהוא חבר טוב שלך, בעצם כל הזמן צוחק עלייך, בלי לגלות.
בכלל, אם אני לא מתקשר, הם לא זוכרים שאני קיים. שום טלפון או הודעה. כשאני מתקשר הם עונים, אבל בצורה חמקנית או כאילו אני מפריע להם במשהו. ובסוף כשקובעים משהו, אני ניפגש איתם והם בקושי מדברים איתי, כאילו אני לא נמצא שם בכלל.
האם חברות היא אכן דבר הדדי? שאני לא יכול לקרוא למישהו חבר שלי אם אני לא חבר שלו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025