לפני כשנה כתבתי כאן רבות על התלבטויותי לצאת מהטכניון, וסייעתם לי רבות.
למדתי שם הנדסה, כלומר לימודים שהיו אמורים להיות של 4 שנים. התעקשתי להישאר אך לבסוף הבנתי שזו ביצה אינסופית ובחיזוקכם בין היתר- יצאתי.
בכך סוג של קיבלתי את חיי בחזרה- מסטודנט מושפל שחיי על שיעורים פרטיים כאילו מחובר אלי עירוי לווריד, הפכתי להיות זה שעובד ומרוויח את כספו. טיילתי בחו"ל. אחד הרגעים הכיפיים היה הטיול למדינה באירופה בה ביקרתי שנה לפני כן כשעוד הייתי סטודנט. הטיול החזיר לי זכרונות ממקום מוכר- והרי שהפעם אני כבר לא נמצא במוסד שהורג אותי. וגם שכרתי שם רכב שאני ממש אוהב, אחד הזכרונות של חיי.
עם הזמן השמחה של "אני עושה כסף" נהייתה דהויה וכעת אני מתמודד עם אתגרי ההווה. נדמה שאני לא מצליח להתקדם הרבה בפרק זמן של שנה:
1. במרץ 2017 התחלתי לעבוד דרך כוח אדם במפעל. בערך בחודש מאי ,הציע לי אחד ממנהלי המחלקה להיות עובד מפעל. טעות עשיתי ככל הנראה, כשחשפתי לו את תוכניותי ללמוד טיס בארה"ב כמה חודשים אחרי כן. בכך נשארתי להיות עובד קבלן בלי תנאים.
2. הטיסה לארה"ב ללימודים שהייתה מתוכננת לספטמבר 2017 איכשהו התדחתה וכעת עומדת על סביבות ינואר 2018 (יש כבר וויזה). זה אומר שהייתי יכול לא לחשוף תוכניות הטיס למנהל המחלקה (שאגב המחלקה שמה הסתלבטו עלי חודשים כי הרי כולם לא מאמינים שאהיה טייס) ולהיות עובד מפעל. הטעות הזו מציקה לי עד היום.
3. איכשהו ממרץ 2017 עד עכשיו לא הצלחתי לחסוך אגורה. אני בימים אלה עומל על מסמך "תחקיר" ובו אני מנסה לעקוב אחר ההוצאות הכספיות שלי (אני מתנהל רק במזומן) ולהבין איך דבר כזה קרה. כמובן זה קריטי לי לעניין ארה"ב, שם הכסף ילך מהר, מה גם שאני מתכנן קורסי המשך בהנחה וילך חלק.
4. לפני שנה וחצי הייתי סטודנט במוסד הטוב בארץ. משם, התדרדרתי לעבודה במפעל דרך קבלן. במפעל אינני יכול אפילו להסתכל בפלאפון כשאין עבודה.
מה שמשפיל אותי זה שכר המינימום- משפיל שאני שפעם הייתי בפסגה סוג של נפלתי. כל אחיי מלומדים ועושים ים כסף.
5. עניין שגורם להשפלה להיות צורבת יותר זה הרשיון על משאית שאני מנסה לעשות. כן ,זה מוזר, שמי שלמד בטכניון ילך לזה, אבל זה חלום ילדות שמצאתי זמן כעת להגשים. אבל מתברר שאני עובר גיהינום- בינואר 2017 מילאתי את הטופס הירוק ושם כתבתי את כל האמת- אותו זמן לקחתי נוגד דיכאון, וציינתי שאיבדתי הכרה בבי"ח, כאשר הסיבה זה שלקחו לי דם בישיבה (אני צריך רק בשכיבה) ולא הביאו לי מים מיד כשביקשתי.
אכלתי אותה חזק מאוד- הטופס נשלח למרב"ד (המכון לבטיחות בדרכים), שילמתי 600 ומשהו שקל, זימנו אותי ל2 מפגשים עם מבחנים ארוכים מאוד, ולפני כמה ימים קיבלתי דחייה לבקשה ללמוד על משאית. כעת אני כנראה צריך להפעיל עו"ד ב20 אלף ש"ח (ההורים כבר יעזרו במקרה כזה, אין ברירה) ולשלם יותר מאלפייה לערעור.
למרות שהתוכנית הייתה להיות נהג משאית רק אחרי שאחזור מארה"ב, הרי שהנסיעה לארה"ב התעכבה בכמה חודשים, מה גם שאולי הייתי מוצא מעסיק שלא מחתים לשנה, ואז בעצם אני חושב על כל הכסף אקסטרה שהייתי עושה ביחס למה שאני עושה במפעל. מדובר על הפסד של כמה אלפי שקלים כל חודש.
מה שגורם לי להיות מושפל בעבודה במפעל זה:
1. העובדה שהייתי סטודנט בטכניון
2. בעיות עצומות לעשות רשיון על משאית
3. העיכוב הגדול לטוס לארה"ב. הערכתי שאטוס בספטמר וכך גם אמרתי לראש המחלקה שהציע לי לעבוד דרך מפעל. המשך העבודה שם גם דורכת לי על הפצע של זה שאמרתי לו את האמת וחיסלתי סיכוי לקבל תנאים, וגם ההרגשה שאני דורך במקום
4. העובדה שלא הצלחתי למצוא עבודה שמרוויחים בה נורמלי ואני נאלץ להיות עובד קבלן
5. אני מרוויח פחות ממינימום
כל אלה גורמים לי לחשוב שבשביל 4 אלף ש"ח בחודש (אני מרוויח פחות ממינימום אם מסתכלים חודשי) עדיף לי כבר לחדול לעבוד. לפי החישובים יש לי כסף לחודש וחצי בארה"ב ואם יקח יותר זמן הקורס אקח הלוואה מהוריי.
לפי התוכנית, אלך לעבוד רק כאשר בזבזתי כסף- למשל היום היה לי יום סידורים והוצאתי 9 ש"ח על אוכל- אז אלך מחרתיים לעבוד.
כאשר אהיה נהג משאית ארוויח הרבה יותר- אז כבר לא אהיה מושפל (זה לא מהנדס מה שהייתי אמור להיות אם הייתי מצליח בטכניון אבל לפחות זה לא שכר מינימום פלוס זה משהו שהיה חלום ילדות שלי).
כך, ארגיש פחות השפלה. אציין שבעבר חשבתי לעזוב עבודה זו ואף חדלתי לעבוד בה לכמה זמן עד שהיה ריב קטן עם אבא, שאז חזרתי מיד לעבודה. שאלת הסקר מתייחסת להנחה שעד נסיעתי לארה"ב לא יהיה ריב איתו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות