היי, אתמול כשנסענו לבקר את סבתא שלי אני אחותי (בת 24) ובנות דודתי ( בנות 21-20) ישבנו בסלון, מדברות, אחת מהבנות דודה שלי וסבתא שלי תמיד צוחקות עליי בגלל שאני לא מדברת הרבה, שותקת, ביישנית ושקטה (הבנות דודה שלי הן לגמרי ההפך ממני) בקיצור הן צחקו עליי כמה פעמיים ואני הייתי מושפלת ומובכת ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, גם ככה קשה לי עם העניין הזה ואני מודעת גם למצב הזה שאני לא מדברת בכלל וצריכה לשנות את זה ואני ממש משתדלת לשנות את זה אבל הן פשוט הורידו לי את הביטחון! והרגשתי שכל מה שעשיתי כדי לשנות את זה היה סתם לשווא. והן לא צחקו עליי פעם פעמיים אלא יותר! פעם ראשונה בסדר זרמנו, פעם שנייה יאללה גם נזרום, שלישית קצת התחיל להיות מעצבן, משפיל, ומביך וכך המשיך עד שאחותי הבינה שהרגשתי לא בנוח וקמה ואמרה שנזוז כבר (וזה היה כשהסתכלתי ממש בעיניים של סבתא שלי, המבט הזה שהיה לה פשוט לא יכולתי יותר וממש נשברתי בסוף, לא יכולתי יותר והתחיל לרדת לי דמעות ואף אחד לא ראה חוץ מאחותי.
כל מפגש כזה שאנחנו עושות הן מתחילות עם זה! עכשיו כשאני חושבת שזה עבר לי ואחרי פתאום נכנס לי לראש שוב אני פשוט מתחילה לבכות! מה לעשות? איך לשנות את זה? קשה לי! והבעיה זה לא רק איתן אלא עם כולם! אין לי בטחון עצמי לדבר, אני מפחדת שיצחקו עליי (כמו מה שקרה לי אתמול בדיוק, כשהוצאתי משפט קצרצר סבתא שלי התחילה לצחוק עליי) מה לעשות? בבקשה עזרה, ואל תגידו לי לדבר איתם כי זה ממש לא יעזור. בת 18
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות