אני בת 18, הוריי גרושים ולפני כארבעה חודשים עברתי לגור לאבא שלי. בגיל 14 כשגרתי אצל אמא שלי, התחלתי לחתוך. אמא שלי לא הייתה אכפתית וידעה מהבעיה ולא יחסה לה חשיבות. לאורך השנים לא יכלתי להפטר מההרגל המגונה עד לפני שעברתי לאבא שלי בתקווה שאצלו אוכל להתגבר על ההתמכרות הזו, אבל לאחרונה שיתפתי אותו לראשונה בבעיה שלי וביקשתי יעוץ מקצועי אבל גם הוא לא יחס לבעיה חשיבות. אמא שלי לא הייתה העשירה באדם לכן היה לנו מעט מאוד אוכל למשפחה מאוד גדולה ולא הייתה לי את האפשרות להשמין ואני מאמינה שמבחינה חיצונית אני נראת מאוד טוב אז לא נתקלתי עם בעיות עם הגוף שלי, אבל אבא שלי הוא בן אדם יותר מבוסס וגיליתי שאני מכורה לאוכל, אז אני בצעדים קטנים נהיית בולמית. בגלל שעברתי מבית לבית, נאלצתי ללכת לבית ספר אחר שאין לי בו חברים ואין לי את מי לשתף, ואת האמת אף אחד לא מעוניין במה שיש לי להגיד. המשפחה מתעלמת ואני מרגישה שאני מאבדת את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025