אני מרגישה שכל האנשים הם עדרהאחד גדול ואין על מי לסמוך, אני מרגישה שיש יותר מדי אנשים חסרי ביטחון בעולם, קרים ומשעממים, שהולכים לפי נורמות חברתיות ומפחדים לסטות, זה משגע אותי! כי יש לי דעה עצמאית, אני נראת טוב ואינטלגנטית אבל אני לא שווה מספיק בעולם הזה כי אני לא בוכה על כל דבר ועושה מעצמי מישהו שאני לא. נמאס לי מהזיוף שיש בכל מקום והביקורתיות של אנשים.
כרגע אני בצבא ואני נמצאת בתפקיד שלא טוב לי איתו נפשית, אף אחד לא רוצה להיות שם אבל גם אף אחד לא באמת נלחם כדי לצאת חוץ ממני, וכולם רואים אותי כמוזרה או מטומטמת מופרעת שהולכת עם הראש בקיר, ומנסים לחנך אותי. שאני טועה אבל זה כזה צבוע כי לכולם רע שם אבל הנורמה היא להישר ולהתלונן במקום לקום ולעשות עם זה משהו. אני נמצאת בבסיס סגור ורואה את הבית לעתים רחוקות, קשה לי להיות צבועה ולומר ולהתנהג באופן שלא מתאים לי. זה גורם לי להרגיש חריגה כשכולם חושבים משהו מסויים ואני חושבת אחרת, ואני לבד מול מערכת שאטומה לנפש שלי ולמצב שלי בבית. כואב לי שאנשים מסיקים מסקנות שגויות, אני לא נלחמת לצאת מפה להנאתי, אני עושה את זה מרוב שאני נואשת כבר וחסרת אונים והמשפחה שלי תלויה בי וצריכה אותי, ואני לא רוצה להתפשר ויש שיגידו שאני הולכת ראש בראש עם הצבא, ושאני חוצפנית וזה מרתיח אותי כי אני ילדה טובה ואם אני עושה משהו קיצוני חייבת להיות לזה סיבה ממש טובה. אין לי כוח לפרצופים שונאים ולמבטים קשים אליי, זה שובר אותי שאנשים מרשים לעצמם להתייחס ככה לבנאדם שרע לו בלי טיפה של רחמים. כולם מצפים שאני אשפוך את מה שעובר עליי בבית ואת כל הקשיים שלי אבל אני יודעת שזה מצע לריכולים ואת הבעיות שלי אני אפנה לגורמים רפואיים וצבאיים בלבד אפילו למפקדים שלי אני לא מרגישה בנוח לספר משהו כי דיברתי איתם כבר על דברים והם בכלל לא עוזרים וסתם נותנים לי תחושה גרועה יותר עם עצמי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות