קראתי על ההתאבדות של מארק סלינג (פאקרמן) אחרי שגילינו שהוא פדופיל. כאילו המוות של פין לא היה טראגי מספיק.
מה קרה לילדות שלנו? למה אין לנו כוכבי ילדות להעריץ לדורות?
אני רואה אמא שלי שמעריצה את שלמה ארצי מאז שהיא נערה והיא עדיין הולכת להופעות שלו ורואה אותו מתבגר- ולי? מי ישאר לי להעריץ ולאהוב?
ואיך בכלל אפשר לאהוב מישהו שעשה מעשים כאלה מכוערים? מרגישה כאילו מישהו בגד באמון שלי
זו אחת התכניות הכי מדהימות שדיברה על קבלת השונה ואני פתאום מנסה להבין עם עצמי אם הוא גם היה שונה וצריך היה לקבל אותו או שטוב שהוא מת ולא פגע בעוד ילדים
אני ממש מבובלבלת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות