אמא שלי עובדת במועדון סאדו מאזו

שלום לכולם.
הנושא הבא שאני אפרט עליו (לפי הכותרת) מתחיל להפריע ולהשפיע עליי מאוד לאחרונה, בעיקר בגלל העובדה שאין לי למי לפנות או את מי לשתף, לכן אני כאן, מתייעצת איתכם באופן אנונימי, וגם כדי לפרוק את מה שיש לי על הלב.. (ויש.)

אז נתחיל מזה שאני בת 18, בת יחידה לאם גרושה.
אני ואמא שלי מאוד קרובות, מאז ומתמיד היה לנו קשר מיוחד במינו שבכל יום ויום בחיי אני צריכה להודות עליו ובכלל להודות שיש לי אמא כזו. אני פתוחה איתה בכל דבר, ואפשר לומר שהיא האדם הכי יקר והכי חשוב לי יותר מכל אחד.
הסיפור אצלי מתחיל כבר בתור ילדה בת 10, תמיד ידעתי שאמא שלי עובדת בסוג של מועדון הזוי שמקיים בו מסיבות למבוגרים, אבל אף פעם לא העזתי לעלות את הנושא בפנייה או בפני מישהו אחר לעולם. אם לומר את האמת, זה מעולם לא הפריע לי בתור ילדה, ואני לא אשקר אם אגיד שהנושא הזה לא סיקרן אותי, אך לא חשבתי שכשאתבגר הנושא יפריע לי.
עם הזמן התבגרתי והבנתי שאני לא אמורה להתעסק בנושא הזה, הרי הוא אף פעם לא היה מוזכר בחיי היום יום, וגם שמתי לב שאמא שלי ניסתה להסתיר זאת ממני (ללא הצלחה) ולכן החלטתי להתעלם ולהמשיך בחיי כרגיל.
השנים חלפו, ולמרות שהייתי מוצאת לפעמים דברים שנראו לי כמשונים וגסים בבית כמו - בגדים מינימליים מעור שחור או תחרה, אביזרים שונים, ואפילו כרטיסי כניסה לאותו מועדון או מסיבה, הייתי מתעלמת ומחביאה את הרגשות והדעות שלי כלפיי הדברים האלה. ובכלל הרעיון שאמא שלי מוצגת כמו צעצוע לגברים (כואב לי בכלל לכתוב את זה) כל כך מכעיס ומעציב אותי בו זמנית שפשוט בא לי להיעלם.
העובדה שתמיד הייתי משוחחת עם אמא שלי על הנושא המיני שבו נשים מוצגות כסמל לסקס ומין, מתחיל להתערער ולהישמע לי כמו זיוף, שכן היא מסכימה עם כל הדברים שאני אומרת בקשר לחיצוניות וכבוד כלפיי נשים, כשמאחורי גבי , היא עושה בדיוק את אותם הדברים שהיא לא הייתה מצפה ממני לעשות , כאילו היא בוגדת בערכים שעלייהם התבססתי וגדלתי כל חיי.
תמיד כששאלתי את אמא שלי במה היא עובדת ולמה זה רק בסופי שבוע בשעות מאוחרות עד הבוקר, היא הייתה עונה לי שהיא עובדת בדואר בנק , מהסיבה שצריכים שם פקידות שיעבדו שם מאוחר בלילות. בתור ילדה תמימה הדבר היה נשמע לי הגיוני. אך כשהיו שואלים אותי במה אמא שלי עובדת הייתי מופתעת לגלות כי זה לא נשמע הגיוני אצל אחרים, והדבר הזה גרם לי לחשוד עוד יותר. ברגע שהבנתי שזה סתם עוד תירוץ להסתיר את העבודה האמיתית, תמיד תירצתי תירוצים כששאלו אותי במה היא עובדת. כי איך יכולתי להגיד לחברים שלי שאמא שלי עובדת במועדון סאדו מאזו?
עם הזמן הבנתי גם שרוב החברות והחברים שהיא מדברת איתם על בסיס יומי (וגם רוב בני הזוג שהיו לה) - גם הם סוג של שותפים למועדון הזה, ומהשיחות שלהם בטלפון שלעתים יוצא לי לשמוע (כמובן שאני לא מצטטת בכוונה) אני מצליחה להבין שהם אכן מדברים על זה. הבנתי שכנראה מתוך הרגל, אמא שלי מנסה לדבר בקיצורים או קצת יותר בשקט (שוב, ללא הצלחה) ובכל יום שאני שומעת את השיחות שלה עם אחרים אני חושבת לעצמי - "כמה זמן היא כבר חושבת שאני לא מבינה על מה היא מדברת?" כי זה די מעצבן לחשוב שאמא שלי חושבת שאני פתטית ותמימה שלא מבינה דבר.
משום מה תמיד חשבתי שכשאתבגר היא תבוא ותאמר לי שזה מה שהיא עושה למחייתה ולמחייתי. אבל זה לא קרה.
כיום, כל פעם שאני חושבת על זה הנושא ממש מציק לי.
בקרוב אני מתגייסת וכבר אתחיל חיים משלי.. אבל אני לא מצליחה להשלים עם העובדה שאמא שלי כבת 40+ ונראית צעירה לגילה, עושה את מה שהיא עושה ועוד בכלל לדמיין את זה. המחשבות האלו מטרידות אותי ולא עוזבות אותי במנוחה , ולפעמים ישנם ימים שאני פשוט כועסת עלייה רק בגלל זה, רק בגלל שהיא משקרת לי, ואני אפילו לא יכולה להסביר לה למה , וזה פשוט יוצר ריב על כלום ורושם שאני זו שלא בסדר.
אני לא מסוגלת לעלות הנושא הזה בפנייה. אני לא אמיצה מספיק בשביל לפתוח דבר כל כך כבד שכזה. חוץ מזה שאם היא עדיין לא דיברה איתי על כך מעולם - איזו סיבה לי יש להתחיל לדבר על כך?
אני יודעת שאלה החיים שלה וזו זכותה.. אני אוהבת אותה יותר מכל דבר. אבל כולי תקווה שיש שם מישהו שמבין איך אני מרגישה או פשוט אנשים שיעזרו לי עם המצב הזה וייתנו לי עצות טובות.
תודה מראש גם למי שקרא (: