הכרתי לאחרונה בחור בנסיבות לא שגרתיות ואנחנו נפגשים מדי פעם. הוא התנצל לפני כבר כמה פעמים שאנחנו לא יוצאים לדייטים ובילויים משותפים, ואני מעמידה פנים שאני זקוקה להתנצלות הזו. האמת שאין לי בו עניין רומנטי וגם אם כן, נפגשנו בצורה כל כך סליזית והגענו לסקס כל כך מהר שמערכת יחסים בריאה לא יכולה לצאת מזה. חוץ מזה שזה לא מישהו שאני יכולה להביא הביתה ולהכיר להורים - הוא יותר מבוגר ממני ולא יהודי. וההורים שלי בפרט אבא די מסורתיים. וגם מבחינתו זוגיות כרגע היא לא אופציה. בכל מקרה בעבר הוא היה אוסף אותי ברכב, אבל בפעם הלפני אחרונה שנפגשנו נסעתי לבד למקום המסוים שבו נפגשנו. ואחרי זה הוא נתן לי 200 ש"ח ואמר שיהיה לי למונית או לקנות משהו לאכול בדרך. בפעם האחרונה זה חזר על עצמו - הוא נתן לי 300 ואמר כבדרך אגב שהוא היה מת לקחת אותי לאיזו מסעדה שדיברנו עליה וחבל שזה לא אפשרי כרגע. אז כאן מתחילה ההתלבטות שלי.
קודם כל נראה לי שהוא מרגיש אשם והוא מנסה לקנות בכסף את ההשלמה שלי עם האופי הזה של מערכת היחסים. הקטע הוא שגם מצידי כאמור אין לי עניין להיות איתו בקשר רומנטי. אבל אין מצב שאני אגיד לו את זה. חלק כנראה לא קטן מהמשיכה שלי לקשר בינינו זה שהוא מתנהג כאילו הוא קצת מאוהב בי וחושב שגם אני, ושאני מאוכזבת מהמצב. אני מרגישה את זה גם בסקס עצמו. דבר שני, אני ממש לא סובלת מעודף כסף בלשון המעטה. אמנם בפעם האחרונה ברגע האחרון הגעתי ברכב של ההורים - כנראה לא טרחתי לומר לו את זה - אבל בדרך כלל אין לי את האפשרות הזו. אבל גם אם נגיד הייתי מגיעה במונית זה לא היה מגיע לכאלה סכומים. אז מה להגיד לו ? תתן לי פחות ? זה גם מגוחך. וחוץ מזה, עצם זה שהוא נותן לי כסף בנסיבות כאלו מעורר קונוטציה שלילית ואני מרגישה קצת אי נוחות. העניין שזה בסך הכל יזיז שני שלי בחיים ואין לי כל כך נסיון בסוג כזה של מערכות יחסים, אז אני לא בטוחה איך להתייחס לזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות