היי,
אני בן 30, כביכול הכל אצלי טוב, יש לי משפחה נפלאה, עבודה יציבה, אפילו אני בתחילתו של קשר עם בחורה חמודה.
אבל בתחום החברתי כמעט 0, וזה משבש לי את מצב הרוח באופן תמידי.
החיים לקחו אותי למצב הזה, עברתי קשר של 5 שנים ולדעתי זהו הבסיס להכל, קצת הזנחתי והתלהבתי מהמצב שהייתי בו.
אנשים התרחקו ולאט לאט נשארתי עם חבר או 2 שאני יכול לדבר איתם, אבל גם הם נשואים ואורך החיים שלהם שונה, אחד כבר לא בארץ אז בכלל.
ואני כן מכיר אנשים, אבל אני לא במעגל הקרוב, לא מהמוזמנים אף פעם, לא בחברה.
פעם ב מזמינים אותי אבל התחושה הזו שעובר שבוע שלם ללא הודעה ממישהו שהוא לא משפחה/חברה אוכלת אותי מבפנים ומונעת ממני להיות מאושר משאר הדברים הטובים, זה חלק משמעותי בפאזל מבחינתי.
תוסיפו לזה שחברה שלי שופעת בחברים מכל מיני מעגלים, היא סטודנטית אז אורך החיים שלה מלא ושונה משלי והקנאה אוכלת אותי ואני גם חושש שהיא תבין שאני לא כזה פעיל חברתית ותסתכל עלי אחרת ( שזה לגמרי הפוך ממה שאני, אני חברותי ומאוד נעים עם אנשים) פשוט החיים הביאו אותי למצב כזה שהוא בלתי הפיך מבחינתי.
זה חסר לי, ולראות את כל האנשים שאתה מכיר בפייסבוק מבלים ונהנים בסופ״שים, עושים על האש ויוצאים לטיולים פשוט מחסל לי את מצב הרוח לכל דבר שהוא.
אין לי פתרונות, אני חסר אונים בקטע הזה, יש לי המון עליות וירידות (חיצונית אני לא מראה).
מה אתם מציעים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות