מעולם לא התאהבתי, או חשבתי על קשר זוגי-
תמיד חשבתי שקשר זוגי בטווח הגילאים שלי הוא מיותר וזה מוקדם מדי לפתח דבר כזה.
למרות המחשבה הזאת, לאחרונה אני מרגישה שאני נמשכת לחברה הכי טובה שלי.
המּשיכה היא לא מינית, אני לא מרגישה צורך לאקט מיני, ולהיפך- אני לא יכולה (מאוד מרתיע ומרגיש כל כך לא נכון) לחשוב עליה בתור אובייקט מיני.
אבל בכל זאת, משהו בי מרגיש כאילו זה היה ממש נחמד אם הייתי יכולה לחבק אותה בצורה קרובה יותר ואפילו לנשק אותה...
חלמתי גם על זה שהתנשקנו, מאז התחלתי לחשוב יותר ויותר- וזה כבר משגע אותי.
שמתי לב שאני גם מאוד קנאית, זה מעצבן אותי ממש לראות שהיא מדברת עם אנשים אחרים, או נפגשת עם חברות אחרות.
אני יודעת שאני לא אמורה לקנא, אני לא רוצה לקנא, אבל אני לא יכולה לשלוט בזה.
אני לא חושבת שהיא בעניין בכלל.
אני גם לא רוצה לנסות לדבר איתה על זה-
1. אני מפחדת שבסוף הרגשות האלה יתבדו כסתמיות.
2. שתינו תומכות מאוד בקהילה, אבל אני די בטוחה שאם אדבר איתה והיא תדחה אותי, אנחנו ממש נתרחק- בלי קשר ששתינו בנות, אלא בגלל שזה סתם מביך.
3. בכלל, ילדים מהכיתה לפעמים צוחקים בקטע חברי שאנחנו כמו זוג, אף פעם לא עשינו מזה סיפור גדול- אבל גם לא התלהבנו על הרעיון...
זו הייתה פריקה, אבל גם אשמח לקבל עצות- מה לעשות, איך אוכל להבין מי אני ומה אני...
תודה רבה על הקריאה ותשומת הלב.
שיהיה המשך יום/ערב/לילה מקסים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות