שלום לכם גולשי האתר askpeople.
אני כותב לכם בכאב.
הסיפור שלי מתחיל ככה:
לפני כמה שנים אבחנו אצלי ocd (הפרעה טורדנית כפייתית).
ההורים שלי רצו איתי ישר לכל מיני פסיכולוגים ופסיכיאטרים שהלעיטו אותי בתרופות פסיכיאטריות שאחת מהן אני לוקח עד היום.
איני יודע אם התרופות הללו עושות לי יותר טוב מרע ואולי אם לא הייתה את הסטיגמה החברתית על מי שלוקח תרופות פסיכיאטריות אז הייתי מרגיש שהתרופות הללו עוזרות לי בצורה כלשהי.
אבל, לצערי, זה לא כך!
למי שלא יודע הבעיה בלקיחת תרופות פסיכיאטריות היא מעבר להרגשת ההשפלה האישית ולתופעות לוואי תמידיות ומעצבנות.
אפשר לומר אפילו שהיא קטנה יחסית לבעיה שאני עומד להציג לכם.
הבעיה העיקרית לדעתי היא התייחסות מגעילה של הציבור אל אלו שלוקחים תרופות פסיכיאטריות.
למה אני צריך להתבייש בזה שאני לוקח תרופה פסיכיאטרית ואדם חולה סוכרת שלוקח אינסולין לא צריך להתבייש בזה?
אני אומר לכם גם שאני יותר חכם מהאדם הממוצע. אני עושה מעל ל-30 יח"ל והממוצעים שלי הם בסביבות ה-85-90.
מה שמצחיק זה שאף אחד חוץ ממני ומההורים שלי לא יודע שאני לוקח תרופה פסיכיאטרית. אני נראה רגיל לגמרי, והרבה יותר שפוי מרוב האנשים!
אבל, היום בעולם אם אתה לוקח תרופה פסיכיאטרית כבר יש עליך כתם ענק.
אני אביא לכם שתי דוגמאות להמחשה:
1. בצו ראשון כשהצהרתי בטופס הבריאותי שאני לוקח תרופה פסיכיאטרית ישר הפנו אותי לקב"ן. למה? אני הרבה יותר שלו, שקט ורגוע מרוב האנשים שאני מכיר.
2. אם אני רוצה להוציא רישיון נהיגה אני חייב לעמוד לפני ועדה משפילה שתקבע האם אני יכול לנהוג או לא. אתם מבינים? אני, בן אדם רגוע, חכם ושקול ספק יכול לנהוג כשאיזה ערס כלשהו יכול לעלות על הכביש ולעשות מה שבא לו. זה הגיוני?!
אז מה זה היחס המגעיל הזה?
אני מוכן להתערב אתכם שאם אני אספר לחברים בכיתה שלי שאני לוקח תרופה פסיכיאטרית אז הם ישר יצחקו עלי ויתייחסו אלי מוזר.
למה אנשים מתייחסים מגעיל למי שלוקח תרופות פסיכיאטריות? למה מנסים לדחוק אותנו לשולי החברה?
תענו לי בבקשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות