איך לצבור ביטחון, איך עוברים את זה, וצומחים מכאן?

שלום לכולם שמי מור בת 25,
אני חייבת לפרוק את מה שיושב לי על הלב כבר תקופה.
אז ככה מעולם לא הייתה לי זוגיות ארוכת טווח , וכן יצאתי עם גברים אך לא הסתדר מהרבה סיבות ולא חסר( לדוגמא, לא רואים את אותו עתיד, מראה ועוד..)
בתקופה האחרונה יצאתי עם מישהו, שבאמת מצא חן בעיניי ואתו כן הסכמתי להיפתח מעט מינית כי הרגשתי חיבור. אך אני והוא לא הסתדרנו בכלל. הוא חושב שהוא יכול להגיד לי מה שהוא רוצה ואפילו פגע עם המילים שלו, או שאם אני לא עושה את מה שהוא ביקש כגון לשלוח לו תמונה שלי אז הוא היה חותך אם הייתי אומרת לו בוא נשלח יחד,לא היה מתעניין בי באמת ולא היה רוצה שנצא למקום ציבורי (רק אחרי שאני אומרת לו שאם לא נצא אז לא נהיה יחד) ועם הזמן ראיתי שהוא יוצא עם משהי כשלא יצאנו אבל כן דברנו יחד יום לפני והוא אמר את מה שהוא מרגיש אליי ולאחר מכן שוב מעם עוד בחורה (משחק בנשים), בקיצור זה נגמר לא טוב רבנו אמרתי גם מילים שכנראה פגעו בו והיה נראה לי שהוא רוצה להתנקם בי , והוא כל הזמן היה חוזר וכאילו רוצה שננסה שוב מחדש ואני הייתי חוששת כי היה נראה לי שוב שהוא רוצה לפגוע בי להשפיל אותי (לא קיימתי יחסי מין והוא ידע זאת ) הוא גם היה מציין שהוא לא סלחן אז זה לא היה לי הגיוני.
בקיצור בתקופה הזו אני מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר ממה שעובר עלי ,אני סטודנטית ומספיק קשה לי עם הלימודים, אני מרגישה שאין לי מוטיבציה בכלל הכל יורד לי אך אני רוצה להצליח ולהוציא את התואר הזה (כי זה החלום שלי מאז ומתמיד) אבל לא יודעת מרגיש לי בגלל שיש לי כבר את הדברים שאנשים מתאמצים להשיג כגון רכב, נכס ועוד אז אולי זה משפיע עליי וזה סתם הורס לי. בנוסף לכל זה, אין לי כבר סבלנות לאנשים, אני תוקפת מהר כועסת מהר לא יודעת למה. (כן יש לי חיי חברה כן חברות אוהבות אותי רוצות להיות בסביבתי ובכל זאת מרגישה לבד) אבל משפחתי פחות הם לא מתייחסים אליי או לא מכבדים אותי כל כך כאילו אני רעה ולא טובה או גאוותנית ואמא שלי ציינה זאת בפניי (לפניכן זה לא עניין אותי סתם היא הכניסה לי את זה פתאום) שהיא מופתעת מזה שהאחים שלי לא בקשר איתי בכלל ולא מתעניינים לשלומי, רק שאני לא מבינה אותה כי כל אחד בחיים שלו אבל זה משפיע עליי מה שהיא אומרת לי עד שאני כבר בוכה).אמא שלי היא אדם סגור ופרימיטיבי ובעקבות כך היא גם משפיעה עליי המון, ממש מרגישה שהמוח שלי נמצא במקום שהוא רוצה להיפתח לעולם לעשות הכל אך מצד שני הוא מקובע בדיוק כמוה כאילו השפיעה עליי פסיכולוגית וזה מטמטם לי את הראש.
בנוסף לזאת בתקופה הזו אני מרגישה לא סגורה על עצמי בכלל עושה משהו ולא סגורה עליו בכלל כאילו לא החלטית בכלל וזה גם גורם לי להשפעות רעות שאולי אני עושה טעויות לדוגמא עם הבחור רציתי אותו כל כך נתתי לו לחזור האמנתי לו כל פעם מחדש, ולא נפגשנו רק דברנו אז רק סלחתי לו והוא רצה שנפגש הסכמתי (אני מציינת שקבענו באותו ערב והוא לא לקח את זה ברצינות נרדם ויום אחרי רצה שוב וכבר לא סמכתי עליו) ולאחר מכן התחרטתי אז סוג של כעסתי ואמרתי לו שלא נדבר יותר יום אחרי התחרטתי ואני זו שיצרתי קשר והוא דחה אותי (לקחתי את זה נורא קשה וכולם מרו לי להתרחק מימנו).
אז מה עליי לעשות , איך להיות החלטית להיות סגורה יותר להבין מה אני רוצה לתפוס את החיים ברצינות ולא לשחק איתם, איך לא להקשיב לאחרים (כמו לבחור ולמילים שהוא אמר לי ), איך להיות עם ביטחון שכל מה שאני עושה הוא טוב בשבילי ואני לוקחת את האחריות ולהפסיק לפחד להתחייב , איך לא להקשיב לאמא שלי שהיא פוגעת בי (גם במראה היא אמרה מרוב שאני חושבת הרבה הפרצוף שלי התבגר)ואנחנו רבות המון כי פתאום אני רואה שאני בכלל לא דומים וזה בצדק היא לא בגילי והיא חייב בתקופה אחרת משלי ורואה דברים אחרים אך עדיין , איך לאהוב את הלימודים ולא לוותר, איך למצוא זוגיות נורמאלית כל הגברים שבאים אליי הם בעייתיים או לא רציניים בכלל(למרות שהאחרון היה איכותי רק ההתנהגות שלו הייתה לא רצינית) איפה מכירים גם,איך לאהוב את עצמי ו(למרות שאני יודעת שאני מרשימה יפה והכל כי הסביבה כגון חברות תמיד אומרות לי את זה וכל דבר אבל כל דבר שאני רוצה הצלחתי להשיג בעבודות מכובדות בהמון יש לי השפעה על אנשים כשאני מדברת איתם פנים מול פנים ואת זה אומרים לי הרבה משום מה על עצמי אני לא מצליחה)איך עוברים את התקופה הזו.
סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק(בנוסף אותו בחור שיצאתי איתו , ממש האשמתי את עצמי שאני זו שאשמה ואני גרמתי לזה ופגעתי בו במילים כאילו שכחתי כל מה שהוא עשה, איך מדפדפים ולוקחים הכל בקלילות)??
עברתי תקופה יותר קשה ונוראית אך עברתי אותה והיא לא השפיעה עליי ככה.
תודה לכל העונים.