נפרדתי מהארוס שלי לפני כמה חודשים.
אין לי משפחה תומכת בכלל.. אפשר לומר שאני די לבד.
חברים יש, אבל אף אחד לא מצליח להכיל אותי.
מרגישה שאנשים מרחמים עליי כל הזמן ולכן נשארים איתי בקשר.
אין לי כבר שמחת חיים.
פעם הייתה לי המון. ויש לי יכולות.
אבל נולדתי למקום שאין בו תמיכה שכל הזמן צריך להילחם בשביל כולם.
שפשוט נמאס לי.
לא מסוגלת לחייך.
לא מסוגלת לקום מהמיטה.
רק בא לי למות.
הארוס שלי לשעבר לא הביע שום עניין לגבי. לגבי איך אני.
ומחזרים אחריי גברים אבל אף אחד לא מעניין אותי.
וגם מרגיש לי שכולם רוצים רק סקס.
יצאתי עם מישהו למשך 3 חודשים והוא פשוט התעלל בי נפשית וגם ניצל אותי.
אני רוצה למות.
לא רואה אפילו טעם ללכת לפסיכולוג. הלכתי ושיקרתי וחייכתי שהחיים יפים.
אבל הם לא.
אני עוד רגע מסיימת תואר ויכולה להתפתח ולצמוח בחיים.
אבל נמאס לי מהתחושה הזאת של הלבד.
שאני מכבידה על כל העולם.
שאף אחד לא מבין אותי או מצליח להכיל אותי.
נמאס לי לחיות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות