שלום לכולם,
רציתי להתייעץ אתכם בנושא שמאוד מעיק ומציק לי, אני מנסה כל פעם להדחיק וזה חוזר.. אשמח לעצות/תובנות איך לשחרר.
אני נשואה באושר+1 (בן שנתיים וחצי). הקשר שלי ושל חמי וחמותי הוא קשר מאוד טוב. מהתחלה היה בנינו חיבור. חמותי כל פעם אומרת שהיא מרגישה שאני הבת השניה שלה.. יש לה 3 ילדים, 2 בנים ובת.
מהבת יש לה 2 נכדים(4, ושנתיים וחצי). ומבעלי וממני יש לה נכד אחד.
תמיד הרגשתי שההורים של בעלי יותר קרובים לנכדים מהבת. הם רואים אותם כמעט כל יום, ואף פעם לא חשבו להציע או להזמין אותנו, למרות שכולנו גרים קרוב אחד לשניה. כשהבן שלי היה יותר קטן, הייתי ממש כמהה שהם יראו אותו והייתי עושה שמיניות באוויר בשביל שזה יקרה, הולכת ברגל עם העגלה במידה ולא היה לי אוטו, יוצרת קשר ומתעניינת מתי אפשר לבוא. חשוב לציין, שגם שאני שם, אני לא יושבת רגל על רגל, ואני מן הסתם איתו, אז זה לא שהם עובדים קשה. להבדיל, ממה שקורה מהנכדים של הבת שהיא יושבת והם דואגים להאכיל את הנכדים ולהעסיק אותם.
החמה שלי כל פעם אומרת שהיא רוצה לראות את הנכד במהלך השבוע, אבל זה היא אומרת את זה רק בשביל להשקיט את המצפון שלה. כל פעם שאנחנו קובעות, פתאום ״צץ״ לה משהו.
היא רואה את הנכד אחת לשבועיים, וזה רק כי יש ארוחת שישי.. היא כל פעם קוראת לו, והוא לא ממש מתייחס, כי הוא בקושי רואה אותה. היא אומרת שהיא מבינה אותו, ושהוא צודק שהם בקושי מתראים, אבל בכל זאת משאירה את המצב כמו שהוא.
זה ממש מתסכל אותי, לראות את הקשר שלה עם הנכדים האחרים ולראות את הקשר איתו.
פעם היינו מתכתבות כל יום, ובקשר ממש טוב, אבל ההרגשה הזאת ממש פוגעת ומתסכלת, ועכשיו לקחתי צעד האחורה ואנחנו מדברות רק כשצריך או שיש משהו.
עצוב לי שזה המצב..
בעלי ניסה פעם אחת לדבר עם אימא שלו על זה, והיא אמרה שהיא תנסה לשים לב. אבל שום דבר לא השתנה..
אשמח לדעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות