פורים שמח לכם!
אצלי לא רק שהפורים הזה הוא העצוב ביותר שהיה לי אי פעם, אלא שאני על סף הדיכאון.
אני במדינה שזרה לי, למרות שאני גרה פה כעשור, ללא משפחה וללא חברים.
ולחשוב שתמיד התארחו אצלי אנשים שרצו להרגיש שמחה. רווקים, גרושים, חברים ומשפחות שלא היה להם עם מי לחגוג שבתות, חגים וגם את היום יום, תמיד היו מתקבלים אצלי בשמחה גדולה ובלב פתוח. כרגע, כשאני צריכה את זה- אין לי. אני אפילו קצת מתחילה לרחם על עצמי.
מה יש לכם לומר לי כדי שאתחזק וארגיש טוב יותר ולו במעט?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות