משתגעת
אני חיילת משוחררת כבר חודשיים ומאז השחרור יש משהו שמעסיק אותי ולא מרפה. לפני הגיוס הייתי בן אדם ציוני ומאמין בעם ישראל. במהלך הצבא קיבלתי מלא אכזבות ויריקות לפרצוף ממפקדים למרות שמה שרציתי זה בסהכ שירות משמעותי. הבנתי שהאנשים האלה שאנחנו רואים בהם לרוב גיבורים הם פשוט זבלים. הרגשתי שכל מה שמעניין את המפקדים זה להרשים את המפקדים שלהם ואת הסובבים אותם (המפקדים האחרים) כדי להאדיר את שמם לא משנה על איזה חייל הם דורכים בדרך. ראיתי איך ממררים לי ולחיילים אחרים את החיים על כלום ושום דבר איך הפכתי מבן אדם לבובה למילוי הוראות, בלי שום התחשבות במצב הבריאותי או הנפשי שלי העיקר שהעבודה תעשה. בנוסף שמתי לב גם שהחיילים האחרים הם לא בדיוק בני אדם. תמיד רומסים אחרים ודואגים לתחת של עצמם. הפכנו למין חיות טרף שנלחמות על הסופשים. וזה לא רק בצבא אני רואה את זה בממשלה עם כל הבצע כסף והעובדה שאי אפשר לחיות כאן בכבוד מבחינה כלכלית (בין היתר). המציאות הזאת קורעת אותי לא יכולה לדמיין שהעם היהודי שלי מתנהג בצורה כזו גסה במקום להיות מאוגד, חם ואוהב כמו שראיתי אותו לפני. עוד משהו במהלך השירות שלי הפכתי לבן אדם חסר ביטחון, חסר אמונה בבני אדם ובעקבות זאת גם בדת ובכל הדבר הזה שנקרא עם ישראל. אני באמת מתחילה לחשוב שאולי כל האנטישמים האלה צודקים אולי יש משהו "באופי היהודי" שהוא ככה, כאילו אמרו יאלה ניתן להם מדינה נפטר מהם ושיאכלו אחד את השני במדינת היהודים שלהם וזה בדיוק מה שקורה.
אנחנו מתנהגים בצורה מזוויעה לא רק בארץ גם בחול תמיד יציירו את היהודי כאדם רודף בצע וברברי
ואני לא יודעת כבר מה לחשוב אשמח לשמוע את דעותיכם ושתעירו קצת את עיניי כי כבר אבדה קצת תקוותי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025