שלום
יש לי שיעור יתר מאוד אגרסיבי בפנים, בבטן, בגב, בחזה, בקיצור בכל מקום בגוף, וזאת מגיל ממש קטן,
מאז שאני זוכרת את עצמי נכנסתי מזה לחרדות והתחלתי להתגלח כבר בסביבות גיל 10, כשקיבלתי מחזור (כן אני יודעת שמוקדם).
יש לי תסמונת שחלות פוליציסטיות, כבר שנים שאני מגלחת כל חלק בגוף, כולל תוך ישבן, פנים, גב, אפילו אצבעות רגליים (מצטערת על הגועל, גם אני נגעלת מעצמי).
השיערות שחורות ארוכות עבות וצפופות, אני אשכנזיה בהירה אז לכן הן גם ממש בולטות.
כבר מהיסודי אני הייתי לובשת סווצ'רים עבים בשיא החום, בקיצור אני מודעת לזה ולא מתכוונת להכחיש את העובדה שזה בעיה, אני מאוד אוהבת להיות נשית ואני מרגישה שזה לוקח ממני את הזכות.
אני מבינה שאפשר לעבוד על עצמי פסיכולוגית שזה לא משנה, למי מכם שהיה רוצה להציע את זה- אני מכירה את כל הדרכים- אבל זה פשוט נורא, אני לא אוהבת את עצמי ככה, ובחיים לא אשלים עם זה.
הבעיה בסיפור הזה שניסיתי הכל.
חימצון, גילוח, פינצטה, חוט, קרם להסרת שיער, שעווה, אפילו לייזר בפנים, שום דבר לא עבד, השיערות שלי צומחות לכיוונים שונים אז זה נורא קשה, הן דוקרות ועבות ולא רכות ופלומתיות, לכן הן לא יוצאות בשעווה כמעט.
אין לי כסף בכלל! לא במשפחה, אנחנו במינוסים, ולא בחשבון הפרטי שלי, אין אף מקור שישקיע בי באפילציה.
העניין הוא שאני רוצה לעבוד אבל יש לי חרדות שיראו את זה. כבר כמה העירו לי שממש רואים וזה נכון, בעיקר בפנים, עזבו בגוף אני תמיד מתלבשת ארוך.
אני מפחדת ללכת לעבוד, לא מצליחה לדמיין סיטואציה שאני בראיון עבודה, תמיד אני רואה מבטים של אנשים פוזלים לשם, שום דבר לא עוזר והכל רק מזיק למצב.
עכשיו לגבי גלולות- הייתי אצל רופאת נשים והיא אמרה שאסור לתת לי גלולות-
אני גם בעודף משקל, גם מעשנת, וגם לסבתא שלי יש סרטן השד. מי שמבין בזה יודע שאלה שלושת הקריטריונים שגורמים לקרישיות דם ובגללם אסור לתת כדורים, אני מפחדת למות, שמעתי על הרבה סיפורים ולא תמיד הרופאים צודקים בהכל ולכל דבר יש סיכונים, בעיקר כשמגיל 13 אני מעשנת 2 קופסאות ביום, וגם אם אפסיק אני מפחדת שעדיין תהיה תקלה.
זה בכללי הכניס אותי לדיכאון, כל הפרוצדורות להסרת שיער גורמות לפצעים בפנים שלי מפני שזה אזור רגיש, לא אכפת לי מהכאב, זה פשוט מעציב אותי כמה זה פוגע לי בחיים, גורם לעור שלי להיות מחוספס, גורם לרגישות חזקה ואפילו לא עוזר.
רק גלולות יעזרו אחרי חצי שנה ואני באמת מפחדת...
בגלל השחלות פוליציסטיות, בשאר הדרכים תמיד תצמח שיערה אחרת, זאת מלחמה שלא נגמרת.
הייתי רוצה למצוא מישהו שיאהב אותי כמו שאני, אבל זה סוגר אותי לגמרי, אני לא עונה לאף אחד, היה לי חבר אחד לפני כמה חודשים ומרוב הבושה התנהגתי מוזר מאוד כדי להסתיר את זה והוא נפרד ממני, אני לא יודעת איך אוכל לשכב- אני שונאת את הגוף שלי ועוד יותר מזה את השיער שבכל מקום, אי אפשר לצאת מזה!!!
סליחה על סערת הרגשות, אבל אני יודעת ומכירה את כל הדרכים לבטחון עצמי, ומה שיגידו בחיים לא עוזר, לא שום טיפול פסיכולוגי. זה ג'וק מהילדות, עברתי הרבה טראומות ואני מאוד ביקורתית כלפי עצמי כשזה מגיע לדברים האלה. אין איך להתחמק.
אני 3 חודשים לא יוצאת מהבית, אולי פעם אחת בשבוע וגם זה כשאין ברירה, ניתקתי קשר מכל החברים, אני בעניין של משהו ואז מבטלת אותו ברגע האחרון,
אני שונאת את איך שאני נראת, והבעיה הכי גדולה שכל הזמן התחלתי לחשוב על כסף.
מטריד אותי שאין לנו, כי אני יודעת שרוב הבעיות שלי היו נפתרות אם היה לי כסף.
אני כל הזמן מטיחה באמא שלי ובוכה לה למה אנחנו לא עשירים? למה אין כסף?
אני מוצאת את עצמי בוכה וצועקת כל יום, עם מצבי רוח משתנים, שנאה עצמית, ועקב כך אפילו התנהגות רעה לאנשים. אני כל היום חושבת, עסוקה בעצמי, מדמיינת סיטואציות שלא נעים לחשוב עליהן, אני לא יכולה לחיות ככה.
אני לא רוצה להתקל באף אחד, לא יוצאת מהבית לשום מקום, אני מאוד רוצה לעבור מדינה. מאוד. או לפחות עיר.
אבל העובדה שאין לי כסף לא נותנת הזדמנות להוציא את התוכניות לפועל, וכדי להרוויח כסף אני צריכה ליצור אינטרקציות, ואני לא מצליחה לצאת מהבית! אני גם בחרדות שכל החברים שאני מסננת יתקלו בי בחוץ, וזה מאוד הגיוני, תמיד קורה.
בקיצור, הצילו, מה לעשות???
תודה רבה וסליחה על הגועל שבפרטים בהתחלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות