שלום לכולם,
כל חיי חלמתי להיות עורך דין, לרדוף אחרי צדק ונכון גם היוקרה הייתצה לנגד עיניי, חליפות ומשכורות גבוהות.
הנה כי כן, במהלך הלימודים לתואר הנכסף במכללה כבר במהלך הלימודים המפרכים החלה הרפורמה שעשו במבחני לשכה בכדי לסנן אנשים אשר מעוניינים להיכנס בשערי הפרופסיה.
באותו מועד החלו בי כל מיני חששות אבל אמרתי לעצמי אני לא מוותר וסיימתי את התואר.
בחיפוש ההתמחות הרגשתי את היחס למתמחים על גבול הזלזול וכל זה בנסיבות שעל כל הצעת עבודה ולא במקומות מבוקשים היו כחמישה מתמחים שחשקו בתפקיד.
וכשאתה מוצא מקום עבודה ( בפרוטקציה ) אתה חותם על הסכם דרקוני כאילו אתה הולך לעבוד בגוגל והולך להרוויח באופן מכובד אך המשכורת היא מינימום ברוטו, כלומר אתה יכול לדפוק 186 שעות ולצאת עם 5200 לאחר הניכויים ושלומי הפנסיה.
העבודה מאוד מונוטונית, מדכדכת ומגעילה... תחילה אתה לא מכיר כלום כי הלימודים לא נוגעים בשום עניין של העבודה הפרקטית, תחילה נותנים לך לעשות רק דברים טכניים וכל יני טלפונים או שליחויות של שליח, מחפשים על מה להעיר לך ותמיד תהייה המזכירה שתרגיש מלכת העולם ותיעלב אם תקרא לה בטעות "מזכירה" כי היא מבחינתה "יועצת משפטית" ו/או "מנהלת משרד".
תעשה טעות ותקבל בראש כאילו אתה שוטף כלים במסעדה ושברת 10 צלחות.
בתור מתמחה מרגיש ש"מתעמרים" בי ואני תופס את עצמי לא להתפוצץ, אני מגיע לבית שבור חסר בטחון ומדוכא ופשוט לא בא לי להמשיך עם זה אך יש לי מחויבויות ואני לא יכול להישאר בלי כספים בכלל.
אני בנאדם שמאוד אוהב אוהב לעבוד, לא יכול בלי עבודה ואפילו מכור לעבודה, היו לי עבודות אחרות שהייתי דופק 250 שעות בחודש וחוזר עם חיוך לבית, בהתמחות אני פשוט מתנוון מבחינה פיזית נפשית וכלכלית.
הרבה מחיי אנשים לא האמינו בי ואני לא רוצה להישבר כרגע, מה גם שאין לי חשק ללכת וללמוד תואר חדש.
כיום אני איש משפחה ואין לי זמן יותר מידי מלבד לקיים את עצמי ומשפחתי בכבוד.
מה הפתרון מלבד חבל תליה ? (אין סיכוי אל תדאגו).
תנו תגובות שירוממו אותי אולי תצליחו לפתוח את המחנק בגרוני כי הדמעות מתפוצצות להישפך משם.
תודה ויום טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות