אז ככה..
אני בת 14.
ויש לי 2 אחים גדולים ואח אחד קטן.
אני בת יחידה וההורים שלי גרושים.
אז ככה בסוף כיתה ו' כאילו בחופש הגדול זה התחיל ולקראת סוף החופש הגדול הבנתי שאני לסבית.
כאילו המחשבה לא התחילה לי ב-ו' רק בחופש...
שמתי לב שהתחלתי להרגיש לאיזה מישהי משהו...
ורק אחרי שאמרו לי איזה משהו הבנתי שאני התאהבתי בה בעצם...
ואז בכיתה ח' התחלתי גם טיפה להסתכל על בנים... אבל יותר על בנות, הרבה יותר על בנות.
ראיתי את הסדרה של טראנסקידס.
ואני נורא התחברתי לזה והבנתי שוואלק מגיל קטן אני זוכרת הייתי די גבר אף פעם לא אהבתי משחקים של בנות.
בגיל 3 עשו לי עגילים ובגיל 10 הורדתי אותם.
אף פעם לא אהבתי תכשיטים וכל זה.
יום אחד שמתי עגילים ואז כל החברות שלי כזה היו וואי... כאילו לא מתאים לך כי את גבר כזאת.
ונגיד שאני מצטלמת וזה אני לא מצליחה לעשות פוזות של בנות וזה...
ואני שונאת את הציצי שלי, יש לי ציצי גדול והייתי מתה שהוא יהיה קטן אני לא יודעת אם כאילו ציצי כמו של גבר אבל כן קטן.
ונגיד שסתם מצלמים אותי סרטונים וזה אני אחר כך מסתכלת ואני כזה וואי איזה גבר אני.
אני לא מצליחה להיות נשית. לא משנה מה אני עושה.
יש לי כל נמוך טיפה.
אני זוכרת שאמרתי לאבא או אמא שלי למה לא נולדתי בן?
אני די מפחדת גם להיות פתאום בן...
המחשבה שאשכרה גם פתאום אני יראה נורמלי כי כאילו אנשים מסתכלים עליי כזה איזה גבר היא וזה הורג אותי... הייתי רוצה להיות נורמלית ולהיות בת אני לא מצליחה.
הבעיה זה שההורים שלי תמיד רצו בת.
ואז יצא בת ואז לאמא שלי היה הפלה (טבעית).
פעמים ברציפות! וגם בפעם השנייה זה היה בת.
ואז אני ישר אחר כך נולדתי.
וזה יהיה ממש קשה לאמא שלי.
אני תמיד מאכזבת אותה. בציונים בהכל.
היא תקבל את זה אבל יהיה לה ממש קשה.
ובגלל שלה יהיה קשה זה עוד יותר יקשה עליי.
אני מפחדת להגיד לה שהייתי רוצה לעשות שינוי מין.
אבל אם אני לא יגיד לה כבר יכול להיות מאוחר יותר כי אני גם נמוכה ואז יכול להיות שלא אגבה יותר... (אני 1.57 מטר) ואם אני יהיה בן אני יהיה מאוד נמוכה.
אני גם בסביבה דתית והחברות שלי נורא גזעניות אז עוד יותר קשה לי.
אני בקיצור לא יודעת מה אני.
לסבית, טראנסגנדר או סטרייט בכלל???
פליז תעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות