שכר גבוה, שיעמום.
אני דוקטורנט שאומר לסיים בקרוב יחסית (עוד שנה ומשהו).
כולי בהתלבטויות לגבי העתיד. באים אלינו מדי פעם אנשים שסיימו את הקריירה שלהם באקדמיה ועברו לתעשיה הטכנולוגית. לרוב זה דאטא סיינס, אלגוריתמים, IT, אופטימיזציה ודברים משעממים בסגנון. האנשים מספרים שזה כל כך מתחת לרמה של מה שהם עשו לפני שזה מרגיש להם משחק ברמה easy שהקושי היחיד הוא השלב הראשון שבו אתה לא מקבל הוראות הפעלה.
אחת סיפרה שיש לה עבודה מסודרת בה היא מגיעה ב-9 והולכת ב-5 קבוע, הכיס שלה מלא והנפש ריקה. מבצעת פעולות רוטיניות עם משמעות חיים נמוכה בטירוף: היא עובדת על אלגוריתמים שמונים את מספר הקליקים באתרי קניה. כמה מסכים אדם עובר עד שמחליט לקנות מוצר וכדומה. משעמם את השחלות.
לטענתה כולנו Overqualified בשביל העבודות שאפשר לקבל בתעשייה.
מצד שני, אנשים שנשארים באקדמיה לרוב מקבלים משרות זמניות מאוד (שנתיים- עד ארבע שנים) שלרוב ממתקדמות בפרויקטים מוגדרים שבסופם החוזה נגמר וצריך לחפש חדש. חלק אומרים שצריך להתחיל לחפש מיד ברגע שמקבלים פרויקט חדש, ככה נמנעת תקופה בלי שכר. צריך כל מספר שנים להחליף מקום ולפעמים גם מדינה. מכיר מישהו שהוא כבר 12 שנה (!!!) לא מצא משרה קבועה ועובר בין אוניברסיטה לאוניברסיטה. מצד שני, האיש נראה הומלס (והוא גאון) ויש מצב שזה החיים שהוא מחפש.
השכר באקדמיה הוא נמוך באופן יחסי. כלומר דוקטור שאינו פרופסור מקבל משהו כמו 40-60% מהשכר של קוף תוכנה (הערה: הבוגרים שלנו לרוב מועסקים יותר כאלגוריתמאים מאשר כקופי תוכנה). והעבודה לרוב משמעותית יותר קשה, אבל נותנת תחושה של סיפוק כלשהו בסוף.
חשוב לציין! לעזוב את האקדמיה לטובת תעשייה היא צעד חד כיווני. כמעט שלא קיימים אנשים שלאחר שבירת הרצף באקדמיה חזרו. מצד שני, אין מניעה טכנית לעבוד באקדמיה מספר שנים לאחר השלמת הדוקטורט במספר פרויקטים ואז לרדת להיי-טק.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025