אני במשבר.... אין מה לשקר. אני חיה חיים רגילים, בודדים, ריקים מתוכן. מה שעצוב שמעולם לא היה כך אני טוענת שעד לפני שנה הייתי כמו שתמיד אהבתי. מתפקדת, מלאת אנרגיות וחיוניות. ונהייתי 0
פשוט שבר.אני חווה כאבים יומיומיים, נפשיים וגופנים. אני הולכת לעבודה כמו זומבי וחוזרת הביתה בדיוק אותו דבר בלי חברות. והכי עצוב בלי מוטיבציה . סדר היום שלי חוזר על עצמו בצורה לא הגיונית, כאילו לא בשליטתי. הכל נראה כמו חלום, טקס, אתה שם וכמעט נוגע. אני עצובה, וכועסת איך הגעתי למצב שבו אני אדם שחווה סטרס ברמה קשה חרדות ודיכאון. אני לא מרוכזת, אני בוהה, אני לא חווה רגשות כמו שחוויתי. אני פשוט חיה בלי תמריץ, דלק.,אהבה , כמובן שהעבודה שמים לב לזה שאני מתנהגת קצת שונה, לחוץ, דרוך מבוהל שופטים אותי לא נכון, ואני מרגישה ששמים לב. למה זה קורה?, בטוח שיש סיבות.... אבל אני לא מוצאת פתרון איך לצאת . אני מפחדת שזה פשוט מה שיש כרגע, הכאבים בגוף ובנפש פנימה הם כל כך מורגשים. אני יכולה לשבת על הכיסא בקופה, ולחות מלא סימפטומים בבת אחת כל יום ולמשך יום שלם ימים שלמים זרמים, עוויתות אי שקט בגוף וככה כל יום . אני מנותקת, אני מבוהלת, אני מרגישה חנוקה, אני לא מרוכזת בעליל. מה קורה פה?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות