אני יכול להעיד על עצמי כאדם בלי יותר מידי חברים קרובים, אבל כאחד שאתן את חייו לחברים, לוקח לי זמן להתחבר - אבל כשזה קורה את הכול.
יש משהו שהכרתי, על פניו חבר דיי מושלם.
הבעיה? מרגיש שהכל פועל לפי האינטרסים שלו, טובתו קודמת לכל ביחסים, תמיד אני אתכופף לרצונותיו בלי קשר לסיטואציה.
תמיד ארצה אותו, אתן לו להחליט, הוא זה שיתן ויגיד את המילה האחרונה.
עכשיו מצד אחד אני אוהב אותו ולא רוצה לאבד אותו, מצד שני מרגיש שמשתמשים בי להשגת המטרה בלבד ואחרי שהושגה אני כבר לא רלוונטי, עד הפעם הבאה שאוכל להועיל ( כנראה יקרה מהר). אבל, כשאני זקוק לתועלת , זה כנראה לא יקרה אלא אם הצד השני פנוי לזה במאה אחוז, וזה לא דורש ממנו לעשות שום ויתור ( מה שלרוב לא קורה).
מרגיש מקופח, מנוצל ובודד.
רוצה ולא רוצה להוריד הילוך, כי הוא חשוב לי אבל מזיק לי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות