טוב אז אני אפתח בזה שאני בן 22, מורה לגלישה, וגם ברמן בזמני הפנוי.
ביום יום שלי, אני פוגש הרבה בחורות יפות..
נהנה מאוד כשהן מתחילות לפלרטט איתי ולא עוזבות אותי.
זה תמיד מעלה לי את האגו, וגורם לי להרגיש בטוח בעצמי.
גורם לי להרגיש כמו מלך העולם.
יש לי עבר מזעזע עם בנות, בואו נאמר שביסודי, בחטיבה וגם בתיכון.. אף אחת לא הסתכלה עליי.
חלק מהבנות אפילו היו ממש מגעילות אליי. (על חלק מהן הייתי דלוק)
לא היו לי כמעט חברים, והביטחון שלי היה בתחתית של התחתית של התחתית.
כשאני מסתכל על עצמי היום, אני נורא מרוצה מעצמי. אני בנאדם פופולארי, מוקף בחברים שאוהבים אותי, וגם בהמון בחורות.
אני נראה טוב, מתאמן לפעמים, ומשקיע במראה ובלבוש שלי.
(לא בקטע של להשוויץ, פשוט נותן לכם תיאור כדי שתבינו את תמונת המצב, במציאות לא הייתי אומר את זה על עצמי)
כשאני נכנס לקשר עם בחורה, אני קודם כל מרגיש שאני חייב לגרום לה להיות אובססיבית אליי..
ויוצא ככה שאני משחק בה. ממש.
כשאני מזהה שהיא דלוקה עליי ברמה ממש מפחידה, אני קודם כל מרגיש סיפוק אדיר.
אך קשר כזה אף פעם לא מחזיק אצלי יותר מדי זמן , אני תמיד גומר את זה בסוף.
לא מתוך רוע, או כי סתם בא לי, אלא כי פשוט ממש יורד לי ממנה בגלל ההסתמרטטות שלה מולי.
לא משנה כמה היא יפה, אני פתאום בבת אחת גם מפסיק להימשך אליה.
אני נגעל מעצמי כשאני רושם את זה, אני בטוח שחלקכם גם תצאו עליי..
אני ככה רק עם בחורות יפות. בחורות שאני נמשך אליהן, בחורות שאני מת להיות איתן בקשר רומנטי! רק כי אני רוצה שהן ירדפו אחריי, וירצו אותי..
תמיד מרגיש שאני צריך לגרום להן לאהוב אותי. לאהוב אותי יתר על המידה. אני תמיד מצליח בזה גם.
אוף, אני מרגיש רע עם עצמי פתאום....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות