טוב אז ככה, אנחנו חברות ממש טובות כבר כמה שנים, מדברות על הכל- הקשר שלנו בעיקר בנוי על שיחות נפש. כיף לנו ביחד ואני מאוד אוהבת אותה, אבל כמו שהבנתם לא כמו שהיא אותי... היא אמרה שהיא חייבת להיות כנה איתי, שהקשר שלנו מבלבל אותה, ועכשיו אני ממש אובדת עצות. הלוואי וזה פשוט לא היה.
אז, כשהיא יצאה בפני מהארון, (אחרי שתמכתי בה כמובן) אפילו צחקתי על זה אבל לא האמנתי שזה באמת יקרה...
היא אמרה שהיא לא "מאוהבת" בי כל כך הרבה ואולי זה משהו שאפשר לשים בצד. צר לי לאבד חברות כזאת אבל אני לא יודעת עד כמה קשר כזה הוא בריא.
בכל מקרה אני שמחה שהיא אמרה את האמת. היא אמרה שאני צריכה להחליט, לבחור מה לעשות, היא תבין אם ארצה שלא נהיה יותר חברות.
למרות שבתחילת השיחה היא אמרה שכדאי שלא נהיה חברות, מאוחר יותר היא אמרה שהיא לוקחת את מה שאמרה ומבחינתה זה לא יפריע לחברות.
אפשר להיות שוב אותן חברות? מה אני אמורה לחשוב ולהרגיש כלפי הקשר?
אנחנו גרות באותו יישוב קטן ככה שנמשיך לראות אחת את השנייה, במידה ואגיד לא זה תמיד יהיה מביך בנינו?
(אם זה לא היה ברור אז כמובן שאני סטרייטית ולא מעוניינת בקשר כזה איתה)
תודה שהקדשתם מזמנכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות