אני בן 18,עדיין בבצפר,מתגייס כנראה באוגוסט,לא יודע לאן,לא ממש אכפת לי,רק שיהיה מקום לא קשה מדי.
אני אסטמתי,שוקל 45 קילו(שאני לא מצליח לעלות יותר במשקל בגלל כל מיני סיבות),אני זמר,שחקן ויוצר.
הכל נראה טוב אבל לא,אני ביישן,מעולם לא הייתה לי חברה,או ניסיון עם בנות כלשהו.
הנשף והמסיבת סיום מתקרבים ולא בא לי ללכת,אני שונא מסיבות,שונא המוניות,שונא לצאת,אני המון בבית,כל הזמן מאז שאני מכיר את עצמי.
לא מסוגל לצאת,חרדה נוראית,לא מצליח לשנות כלום,לא מצליח לשנות את הגישה המחורבנת שלי.
אני פאקינג 18,אני לא שותה,לא מעשן,כלום.
אני ממש תמים ונאיבי,ילד טוב,ואני לא מסוגל לחגוג ולהנות ולפתוח את הראש לרעיונות.
אני מאוד סגור וקשה לי להסתדר חברתית,אני לא מסוגל,זה מרגיש לי שזה גדול עליי.
המון חרדות מלימודים ובכלל,חרדה שאולי לא תהיה לי תעודת בגרות כי אני חרא תלמיד,אבל נשאר לי עוד קצת.
אני חופר לבנות בפייסבוק כי במציאות קשה לי לתקשר איתם.
ההורמונים שולטים בגיל הזה,חרמנות גם,כל מיני,אני מאוד מתבייש בעצמי ובגיל הזה.
לא מסוגל להנות מכלום,לחיות,זה מעציב אותי ממש.
מרגיש שתמיד אהיה לבד.
וברור שזה אפשרי,אבל אני מרגיש חרא,גם קצת עם הגוף שלי,אני גם מאוד לבן,לא הייתי 3 שנים בים כזה,סתם מעצלנות כזו.
קשה להתייחס לבנות ברצינות כשהן לבושות בבגדים חשופים,כאילו ההורמונים והכל חחח....
אין לי מושג מה לעשות....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות