טוב זה יהיה קצת ארוך אבל בשאלתי אני באמת מנסה להעביר את התחושות הכי עמוקות אז אני מקווה שתשרוד.
אני בן 29 רווק וכרגע לא נמצא בזוגיות. אני שוכר דירה בירושלים עם חבר טוב, הייתי עצמאי ושותף במסעדה במשך 4 שנים ולפני כשנתיים החלטתי להתחיל במסלול לימודים ואחרי התלבטויות ארוכות החלטתי ללכת לתחום שממלא את הלב אך לא את הכיס. תחום החינוך! להגיד את האמת, אני לא מאותם אנשים שמאמינים שהשכלה גבוהה תיתן להם עתיד מזהיר שכן אני מאמין ביכולותי ובעצמי ויודע שאני מסוגל להצליח בתחומים רבים גם ללא תואר ביד. וכאן מתחיל הבלבול הגדול שלי. מצד אחד תחום החינוך מבטיח לי סיפוק רגשי ועשייה מרובה אך מצדו השני של המטבע ישנו בינוניות כלכלית ובעולמנו זהו נושא חשוב
מצד שני בגלל שאני מודע לך שאני אדם בעל יכולות ביצועיות גבוהות אני מרגיש מבוזבז ולעיתים קרובות חושב שאומנם תחום החינוך הינו תחום חשוב אך ההתעסקות בו יכולה לבוא גם ההתעסקות נוספת ולא כעיסוקי המרכזי.. הצלחתי לבלבל אתכם? ועכשיו אתם מבינים.. בחודשיים האחרונים עולים בי רצונות עזים לפרוש מלימודי האקדמאים ורציתי לשמוע דעות נוספות, אני יודע שזאת החלטה שלי ואנשים אחרים לא יכולים לנתב לי את מסלול חיי אבל...
ואם אני עוזב את הלימודים לאיזה כיוון ללכת, לחזור להיות עצמאי? לפתוח עסק? לעוף לחו״ ל? כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש ואני פשוט לא יודע מה לעשות עם החיים שלי.. מרגיש שהגעתי לצומת גדולה שיש בה מלא כיוונים ואני פשוט מרים את בלם היד ומדליק סיגריה.
עזרה!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות