היי אני בת 21
חיילת משוחררת ,למען האמת חששתי מאוד מהשחרור ובצדק ,כל מה שחשבתי שיקרה קורה.
תמיד היה לי מן חסם רגשי כזה שמנע ממני לעוף על המטרות שלי ,תמיד הרגיש לי שכל מה שאני עושה ,אני עושה בכוח,שום דבר לא זרם לי בחיים
מהדבר הכי בסיסי כמו לדבר עם אנשים
הרגיש לי שזה כמו נטל בשבילי וכן היו לי חברים אבל הייתי מסתובבת רק עם החברים הקרובים ועם מי שהרגשתי איתו בנוח
ידעתי שבאזרחות יהיה לי קשה להשתלב ,יש בי המון משקעים רגשיים וחרטות על מה שקרה בצבא,רציתי להתקדם ,להצליח אבל תמיד הרגשתי פחות טובה,תמיד משהו מנע ממני להתקדם כמו החברים ,ברחתי מאנשים שרציתי להיות איתם ועכשיו אני מוצאת את עצמי יושבת ובוכה על שלא הצלחתי
אני מרגישה ככ עייפה נפשית ופיזית ומרגישה שיש מעמסה על הגוף שלי והוא כבר חלש ואני סובלת מכאבי ראש(אני בטןחה שכל זה קורה כי אני לא שלמה עם עצמי בכלל וזה משפיע על הבריאות)
קשה לי לעוף על המטרות שלי עכשיו ,ניתקתי קשר עם חצי מהחברים שלי כי אני מתביישת לדבר איתם על זה שלא מצליח לי גם באזרחות
יש לי עבודה מזדמנת שאני עובדת בה כל יום מהבוקר עד הערב וזה מה שאני עושה בחיים
אני מפחדת שיעבור זמן ואאבד את עצמי ולא אצליח להתקדם הלאה ולהרגיש טוב יותר גם נפשית וגם פיזית,אני מתה לעוף ,להתקדם לברוח מבית ההורים כי אני מרגישה שהם מסתכלים עליי מהצד ומרגישים שמשהו לא בסדר ,רוצה את הפרטיות שלי.
מרגישה שהכל חוסם אותי ואני תקועה .
מפחדת ומרגישה אבודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות