אני חושבת שתקפו אותי מינית... לא יודעת מה לעשות, חברה אמרה לי שזה לא ביג דיל

אני לא יודעת מה לעשות או לחשוב
כשהייתי בת חמש הייתי בגן חובה ציבורי (נראה לי) לא הייתי הכי מקובלת שם אבל כן דיברו איתי לפעמים. בגן היו שני בנים שהיו הכי מקובלים שם והם היו החברים הכי טובים. יום אחד שכולם היו בחצר או משהו הם שאלו אותי אם אני רוצה לראות משהו בשירותים לא חשדתי הייתי ילדה בקושי ידעתי משהו. שהגענו לשם אני לא זוכרת איך אבל אני זוכרת שאחד הבנים הוריד את המכנסים שלו ואת התחתונים והראה לי את הזה שלו. אני זוכרת שהוא ניסה לגרום לי לגעת בזה אני לא אמרתי לו לא אבל גם לא כן קפאתי לא ידעתי מה לעשות. אני לא זוכרת מה קרה אז אבל אני זוכרת שהגננת תפסה אותנו ושאלה מה אנחנו עושים והיא הבינה.. היא עשתה לנו שיחה עם כל הגן ואמרה לנו שזה לא בסדר קצת צעקה עליהם אבל לא עלי ואמרה שזה פעם אחונה שזה קורה. אני זוכרת שגם היא אמרה שזה לא פעם ראשונה. באותה שנה עברתי גם חרם בגן הזה. עד כיתה ה לאחר שקרו לי כמה מקרים חברתיים אני הדחקתי ושכחתי שכל זה קרה. אני זוכרת שבכיתי בגלל מה שקרה לי ופתאום זה צף לי כל החרם שעשו לי. בכיתה ז לאחר שקרו עוד כמה מקרים והבנתי שיש לי דיכאון (אני לא מאובחנת אך עשיתי פעם שיחה עם היועצת של השכבה והיא אמרה לי שהיא חושבת שאני בדיכאון וכך נפל לי האסימון) בנוסף לכך גם היו לי מחשבות אובדניים. בקיצור באחד מהלילות שבכיתי ונזכרתי במה שקרה בגן נזכרתי באותו מקרה עם הילד. נזכרתי בזה לאחר שאחת החברות הכי טובות שלי לשעבר אמרה לי (אותו ילד באותו היום השתבץ בכיתה שלנו) שהוא הטריד אותה מינית ועןד כמה ילדות ובלילה שחשבתי על זה נזכרתי ותקפה אותי אשמה. אני כל כך מצטערת שלא סיפרתי על כך להורים שלי או למישהו כי אולי זה היה נחסך מאותן ילדות. אני מרגישה כל כך אשמה אני תמיד הרגשתי מין קירבה כזאת לנפעים של תקיפה מינית או כאלה שחוו אונס ולא הבנתי למה. אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת אם זה באשמתי אם הוא תקף אותי אני לא יודעת אני נזכרת בזה לפעמים ופשוט בוכה אני מתפרקת. סיפרתי את זה לאחת מהחברות שלי והיא אמרה שזה לא ביג דיל. אני לא יודעת אם אני מחפשת למקרה הזה הגדרה או עצה של מה לעשות אני שפוט חייבת לשתף את זה אני אל מרגישה בנוח עם ההורים הם בקושי יודעים עלי משהו...