אני לא יודעת איך לשאול או שאולי אני כותבת כדי לפרוק.
על פניו כלפי חוץ נראה שהכל איתי בסדר אבל יש רגעים שפתאום אני מרגישה הכי בודדה בעולם. יש לי שני אחים שניהם נשואים גרים רחוק אני וגיסות שלי לא בדיוק באותו ראש. אין לי אחיות. אני נשואה עם שני ילדים. בני 12 ו- 9. בן ובת. אין לי חברות, אין בילויים אין יציאות יש עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית ברמה שהמון אנשים תלויים בי וצריכים משהו ממני אז כל היום אני שומעת את השם שלי בבית כל הזמן אמא אמא אמא. הכיף שלי זה שכולם ישנים ואז אני לבד רואה סדרות. אבל זהו ! לבעלי יש חיים,יש תחביבים . הרבה כסף אין. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שיכולנו להרשות לעצמנו לשבת במסעדה, או שיקנה לי תכשיט ליום ההולדת. החיים זה בית ועבודה ועבודה ובית ואני גם עובדת מהבית. ועובדת בבית. אני מרגישה לבד, אני מאוד בודדה אף אחד לא רואה את זה . יש לי חוש הומר אני חייכנית ונראה שהכל איתי בסדר . אבל ממש לא! אני מרגישה שאני כישלון . אני גם יודעת מה אנשים חושבים עליי ומוזרה זה אחד מהדברים שחושבים עליי.
ביום הולדת האחרון שלי לא קיבלתי אפילו שיחה אחת של מזל טוב גם לא הודעות בוואסאפ תמיד זה היה ככה , תמיד אני חגגתי לכולם ואף אחד לא חוגג לי . היום הולדת שלי מתקרב ואני כבר בדיכאון. מה כל כך קשה להרים טלפון ולהגיד מזל טוב?
יש לי הרבה כח,והרבה נחישות. אבל קצת נמאס לי להיות לבד. וקצת נמאס לי שאני יודעת מה אנשים חושבים עליי . הסתפרתי אף אחד לא שם לב, הכנתי לכולם בעבודה צהריים אף אחד לא אמר תודה או שזה טעים כאילו אני שם ולא שם .... אני חברה של כולם אבל לא של אף אחד לא יודעת מה אני עושה לא בסדר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות