מאיפה להתחיל. חג חנוכה חג האורות. כן יש הרבה רווקים ורווקות במצבי. אך בגיל 28 שאתה לגמרי לבד בלי בן זוג/יברות/עבודה במינימום. אני מוצאת את עצמי שבר כלי. בוכה הרבה מתרגשת לטוב וללא טוב בקלות. מאכזבת את ההורים שלי ובוכה על זה המון. לא מתפקדת כמעט, לא יוצאת מהבית בזמן האחרון. פשוט ההפך הגמור ממה שהייתי בחורה פעלתנית נהייתי כבויה, בלי אנרגיות, ובלי לשתף אף אחד בתחושותיי. אם כואב אז רק לי. אני פשוט מאוכזבת מעצמי שנותנת מקום לכאב יותר מדי מקום והוא פשוט כחלק מהשגרה והשנים טסות, הזמן לא עומד במקום אנשים מתפקדים גם שקשה, ואני מרימה ידיים בכזאת קלות. . חזרנויף ממסיבת חנוכה עם דודים. משפחה, והיה שמח, להם לא לי המחשבה נדדה לזה שכל אחת מחברותיי לשעבר בבית שלה עם בעל או לא אבל מסודרת באיזה מסיבה טובה חברות ראש טוב. ואני יושבת על הספה וממרמרת את עצמי . לי היה חלקי. לא הצלחתי לצאת מהעמדה של המסכנות, של ההשוואה מול אחרים. ממש ברמות של כעס. חזרנו הביתה ואני רק בוכה וההורים שלי מקדימה לא יודעים דבר על הצינור מים שייצא ממני. עזבו את זה שהם ברוך ה זכו לנכד ויש לי אחות נשואה ומאושרת ברוך ה. אני מרגישה שאני לא בעמדה שהייתי צריכה להיות. איך לא לאכול את עצמי מבפנים שאני כל כך לבד, והיא מסודרת בהכללללל. יש לה כתף להשען עליה, יחס מקסים ומתוק להתגאות ולהשוויץ בו. לי אין!!!!!!! אני מתחננת לבורא עולם שנזכה לישועה כל אחד ולנס שלו בזכות חג החנוכה המדהים הזה. מעצבות לשמחה, מרווקות לחתונה ואהבה אהבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות