היי אני בן 18. כבר מגיל 12-13 הייתי בקשר עם ידידה ממש טובה שבאמת נהפכנו לכמו אחים, מספרים אחד לשני הכל . בקיצור החברים הכי טובים. יש לה בן זוג . הם רק שנה וחצי זוג, לעומת קשר של 6 שנים ביני לבינה. היא העדיפה שאני לא אהיה איתו ממש בקשר, שאני אתפוס מרחק ממנו ואדבר רק איתה. לפני חודשיים היו יומיים שהיא ממש נעלמה לא ענתה לוואצפ שיחות כלום. התחלתי לדאוג טיפה. היא אמרה לי מראש שהיא לא תוכל לדבר הרבה כי היא עסוקה מבחנים לימודים וכו', אבל תמיד כל הזמן היא הייתה עונה לי לפחות פעם ביום ופשוט יומיים שלמים הייתה מנותקת מהכל. החלטתי לשלוח הודעה לחבר שלה לשאול אם הכל בסדר אם הוא יודע. אמרתי לעצמי אני רק שואל מה איתה לא אמור לצאת מזה דבר רע. הוא אמר לי הכל בסדר וזה אז נרגעתי. לאחר מכן אני מקבל שיחה ממנה למה שלחתי לו הודעה היית יכול לחכות שאני אענה, אמרתי לה מה אני אעשה באמת דאגתי לך. קיצר היא אמרה שהיא מאוכזבת וכועסת. לאחר כמה ימים היא החליטה לנתק ממני קשר כי מאז אותו מקרה חבר שלה רק עוקץ אותה מי זה ולמה הוא חיפש אותך, ובשביל שהמצב בניהם לא ידרדר היא צריכה לעשות את זה. אז בכל מקרה החברה הכי טובה שלי כמו אחות בדם ניתקה ממני קשר בגלל טעות שלי, שבאמת באה מכוונה טובה. עבר חודשיים מאז. אני שבור, המצב רוח שלי הידרדר, ואני רק שומע שירי דיכאון. דיברנו מאז כמה פעמים, אין אפשרות להחזיר את הקשר. מה לעשות עכשיו? איך אני אצליח להתגבר על הפרידה הזאת? לצאת מהדיכאון, לשכוח את כל החוויות שהיו לנו? באמת קשה לי אני מתגעגע אליה בטירוף ולצערי לא נחזור לדבר. בבקשה למי שיש עצה איך להתמודד נפשית עם זה ולהרים את עצמי שייעץ לי אני ממש אשמח. תודה מראש לכל המגיבים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות