יש לי חברה שהיא סבבה איתי, שאנחנו ביחד בבית ספר, אבל חוץ מזה אין לי אף אחד לצאת איתה לאנשיהו, לצאת בשישי בערב.. כלום.
הייתי בחבורה כזו של בנות שהייתי יוצאת איתן והיה לנו כיף ביחד. אבל אז זה התפרק בגלל ריב פנימי וגם כי הפסקנו לצאת כי "לא היה להן כוח". אני מרגישה כל כך לבד... אני חוזרת מבית ספר, בבית וזה חוזר שוב ושוב. אני לא הכי מקובלת בכיתה, יש לי את "החבורה" הזאת שחלקה מבנות חננות שהולכות לישון ב21.00 בערב, לא בקשר ממשי איתן אבל בכיתב אנחנו סבבה. בכיתה שלי יש קבוצה שהיא די מגובשת אבל אני לא מרגישה שאני מתחברת אליהם כל כך, וגם זה יהיה פתאום מוזר אם אני אתחיל להתקרב אליהם כי יש להם חברויות משלהם. שמעתי שבפורים הם יוצאים ומארגנים נסיעה לאיזשהו מקום בתל אביב.. אני פשוט מתפוצצת מקנאה. אין לי עם מי לבלות בגלל שחברה שלי לא אוהבת לצאת בערבים למועדונים וכאלה. ואני נשארת לבד בלי אף אחד לצאת איתו. בסילבסטר הייתי בבית וגם בחופש חנוכה כשכולם היו יוצאים מהכיתה שלי ומארגנים יציאה. קורה מצב שאני פשוט מגיעה הביתה ומתחילה לבכות מזה, מרגישה בודדה מאוד. אני מאוד ביישנית להציע לילדים לצאת וגם לא תמיד מקשיבים לי, אני לא מקובלת אחרי הכל.. אני לא יודעת מה לעשות.. בכל זאת בגיל הזה זה צריך להיות השיא של הכיף ביציאות עם חברים ולי זה פשוט מתפספס ועצוב לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות