שלום,
אני בן אדם עם לב טוב, שואף הרבה ובעל יכולות ממש טובות (פסיכומטרי מהכי גבוהים, לומד תואר להנדסה, חתיך וספורטאי), תמיד שואף להיות הכי טוב, לפעמים אנשים מבקשים ממני עזרה, ואכן אני עוזר להם אבל בקטנה (אפילו חברים שלי), כך שאני תמיד דואג שהעזרה שלי לא תגרום להם להיות יותר טובים ממני (למשל לא לקבל ציונים יותר גבוהים ממני), למרות שהם עוזרים לי אפילו אם אקבל ציונים יותר גבוהים ממני. אני תמיד רוצה להיות הכי טוב בסביבה, אם מישהו עושה דברים יותר טובים ממני אני מקנא בו. אבל מצד שני, כאשר אני לא עוזר (לחבר למשל) כמו שצריך והוא נכשל במבחן (למשל) אז אני אוכל את עצמי כי מרגיש שהייתי יכול לעזור לו יותר ואז הוא היה מצליח. אז מצד ראשון אני לא הכי אוהב לעזור, מצד שני, כאשר אני לא עוזר ורואה שהצד השני נכשל בדבר הזה אני מרגיש שאני חראאא של בן אדם.
אז אני קנאי מצד אחד ולב טוב מצד שני.
אני חושב שהקנאות ירשתי מאמא שלי, וטובת הלב מאבא שלי.
אני מנסה לשבור את זה ולעזור במקסימום אבל זה ממממששש קשה,אני משתדל. אולי אני עושה את זה כי רוב האנשים שעזרתי להם לא עזרו לי שביקשתי את העזרה שלהם? אז זה סוג של נקמה כללית?
מה אני יכול לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025