בתחיתת השנה נכנסתי להדרכב בתנועת נוער, והיו לי המון ציפיות לקראת התפקיד החדש.
בכללי, אני לא נחשבת מאוד בולטת בשכבת הגיל שלי (אעי גרה ביישוב, אז תנועת הנוער ממש משפיעה), וקיוויתי שהתפקיד יראה את היכולות שלי ויעזור לי להתקרב לאנשים ולהכיר אנשים חדשים.
מכיוון שבמקום שבו אני גרה בכל שכבת גיל יש קביצה גדולה של ילדים, נכנסו 6 מדריכים ביחד לצוות.
בהתחלה היו לי המון אנרגיות, השקעתי, התנדבתי למה שיכלתי, הכנתי פעולות ופעילויות, אבל לאט לאט הבנתי שאני עושה כמעט הכל!
כמעט כל פעולה אני זו שדאגתי להדפיס דברים, לחשוב על משחקים ועל סיפורים, בזמן ששאר המדריכים שאיתי סיננו אותי בווצאפ כל הזמן (חוץ מאחת שגם עשתה איתי את רוב הפעולות, ובכל זאת הרגשתי שאני סוחבת את כל הצוות על הכתפיים שלי).
הרגשתי שבזמן שאני עושה את הדברים הפחות נחמדים "במאחורי הקלעים", שאר המדריכים מקבלים את כל הפוקוס בפעולות עצמן, וכך גם לגבי טיולים- אני נשארת עם הילדים שקשה להם מאוחר, ושאר המדריכים כל הטיול צוחקים ונהנים עם החניכים.
אני אוהבת את החניכים, ואני אוהבת להשקיע ולהכין פעולות, אבל נמאס לי לעשות כמעט הכל, אבל בסופו של דבר נראה שאני לא נוכחת בתפקיד, אני מרגישה שאני נבלעת מאחורי שאר הצוות, והם מקבלים את הקרדיט ואת הפוקוס בקלות, כאשר (אם) אני מקבלת אותו במאמץ ועבודה קשה.
(כל מה שנכתב עכשיו, קורא יחסית גם עכשיו בפעילויות שאנחנו עושים בזום וכו)
מה אני יכולה לעשות כדי שהמדריכים שאיתי יתחילו גם לשאת בנטל ולא לקחת את מה שאני עושה כמובן מאליו? חוץ מתודה קטנה כדי לצאת ידי חובה שום דבר במצב הזה לא משתנה, גם אחרי שדיברתי איתם על זה פעם אחת..
מעריכה ממש את מי שקרא:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות