שלום לכולם. אני בן 19, עליתי לארץ לבד לפני שנה וחצי. אחרי העלייה למדתי את השפה, עשיתי קורס פסיכומטרי, בניתי תוכניות לעתיד. שנה לאחר מכן התגייסתי לצבא. היו לי הרבה בעיות עם הגיוס, הייתי צריך ממש להילחם בשביל להגיע ללוחמה ובסוף הצלחתי להגיע ליחידה הקרבית שרציתי. התחלתי את הטירונות. בהתחלה הכל היה בסדר וממש נהניתי, אבל אחרי זמן מסויים התחלתי לשים לב על השינויים באיך שאני מרגיש (כל הזמן הייתי עצוב, היה לי קשה לתפקד, אני התחלתי לפגוע בעצמי ולתכנן לשים קצה לחיי). קודם לא סיפרתי על זה לאף אחד עד שהמפקד ראה שאני מתנהג מוזר ושאל מה קרה, סיפרתי לא את כל זה והוא הציע לי לפגוש קב״ן. נפגשנו כמה פעמים עם הקב״נית, אבל לא הרגשתי שהיא מתייחסת לבעיות שלי, זה הרגיש כמו שלא היה לי שום דרך לקבל עזרה. יום אחד נכנסתי לשירותים וכיוונתי את הנשק על עצמי, ניסיתי להסתיר את זה אבל לא יכולתי להעביר לנצור אז סיפרתי למפקד. יום לאחר מכן ראיתי פסיכיאטר והוא קיבל החלטה לאשפז אותי. הפסיכיאטר במיון אמר לי שרוב הסיכויים שאני אקבל פרופיל 21. אני הכי בעולם הייתי רוצה להישאר בצבא ובמקום שאני הייתי בו, והמחשבה על השחרור ממש מפחידה אותי כי אין לי שום דבר חוץ מהצבא והתפקיד הזה בחיים, ואני לא יודע מה אני אעשה אם ייקחו את זה ממני. אני נמצא בבית חולים עכשיו ואני שבור לגמרי. אשמח אם מישהו יוכל לתמוך בי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025