בבקשה אל תעלו לפייסבוק, תודה
היי, בן הזוג ואני ביחד כבר כמעט 3 שנים, מההתחלה היינו רציניים והוא הבן זוג הכי מדהים שהיה לי: קשוב, מכיל, תקשורת מדהימה, סקס מעולה - מושלם טפו טפו.
מה הבעיה? אני רוצה ילדים. לא עכשיו, אבל בעוד שלוש-ארבע שנים לקראת גיל 29. הוא מתחילת הקשר אמר שהוא לא רוצה ילדים. היססתי בגלל זה להיכנס איתו לקשר בהתחלה, אבל הוא אמר שהוא צעיר (הכרנו כשהוא היה בן 24) והוא אמר שיכול להיות שהוא עוד "יחטוף סיבוב" וירצה.
כרגע הוא אומר שהוא עוד לא "חטף את הסיבוב" והוא לא רוצה להביא ילדים, אף פעם.
קצת עליו: אמא שלו מאוד קשה ולא אוהבת ילדים בכלל (גם לא את שלה.. ואת הנכדים אין על מה לדבר), איתו ועם אחים שלו - לאחים שלו יש כבר ילדים והוא אוהב את האחיינים שלו, אבל הוא אומר שילדים זו מעמסה וקשה - אני יודעת את זה, אני יודעת שגם צריך להיות מבוססים כלכלית ומקצועית בשביל ילדים, אבל אני כן רוצה ילדים כדי שתהיה לי משפחה משלי. אני רוצה לגדל ילדים ושיהיו שלי...
הוא לא מרגיש את זה.
בתור בן זוג הוא מושלם, אבל אני לא אוותר על ילדים. וקשה לי ממש לוותר על זוגיות כל כך טובה, במיוחד אם אני אשמע שהוא כן הביא בסוף ילדים עם מישהי אחרת עוד כמה שנים. סך הכל אנחנו עדיין צעירים, אבל אשבר אם אחכה שהוא ירצה עד שאהיה בת 28 וכבר יבער לי להיות אמא והוא יחליט סופית שהתשובה שלו היא לא ואאלץ גם לחוות פרידה מהגיהינום (גם עכישו היא תהיה סופר קשה) וגם בקושי למצוא מישהו כי רוב הגברים בגילי כבר יהיו תפוסים.
אציין שהוא כן אוהב אותי כן נמשך וכן הכל, אני גרה עם שותפה והוא עם שותפה (אחרת) אז יוצא שאנחנו פרקטיקלי גרים ביחד לסירוגין באחת משתי הדירות, עושים מטלות בית יחד, הולכים לקניות..
זה הבחור שאני רוצה להיות איתו לתמיד, אבל אני לא יכולה לוותר על משפחה וילדים. ומנגד, אני גם לא רוצה לוותר עליו...
אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות