חבר טוב שלי הוא עובד איתי באותו המשרד.
אני מאד אוהבת אותו והוא מאד יקר לי. הוא עוזר לי בכל מה שהוא יכול גם מבלי שאבקש ובכל דבר שאבקש. אני מעריכה את זה מאד, מוקירה לו תודה ואומרת לו את זה. זה לא מובן מאליו עבורי כל העזרה שלו. לצערי אני לא יכולה להחזיר לו באותו המטבע כי מנגד הוא לא צריך את התמיכה שלי כמו שאני צריכה את העזרה שלו.
ברמה האישית כל דבר שיבקש לא אסרב ותמיד אעמוד לצידו בכל מה שאוכל לעשות.
ברמה המקצועית, בעבודה נוצרים המון חילוקי דעות בינינו.
כשאני בלחץ או כועסת בעבודה אני לא אותו האדם שמחוץ לעבודה, אני קשה וקשוחה. ובכל פעם שאנו רבים זה בעקבות העבודה ובכל ריב מחדש הוא פשוט מתעלם ממני כמו אוויר. אני יודעת להתנצל ולבקש סליחה כי אני יודעת שהוא רגיש ונפגע. לא כיף לעבור את שעות העבודה במתח שכזה לכן אני מתנצלת. גם אם אני חושבת שאני צודקת אני עדיין מתנצלת כי אני מבינה את הכאב שלו.
למרות התנצלותי הוא ממשיך להתעלם. מתנהג אליי כאל אוויר כאל שום דבר.
אני מבינה את הכאב שלו ולא כועסת אך הסיטואציה הזאת קשה לי, אני לא אוהבת שכועסים עליי ומתנהגים אליי כך
איך אני מצליחה לעשות סדר בראש ולהבליג על כך ולהבין שזאת ההחלטה שלו ואני לא אשמה שכך הוא מתייחס אליי..
כגודל העזרה שלו כך גודל ההתעלמות שלו. או הכל לבן או הכל שחור
שוב מציינת שהתנצלתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות