אז ככה, אני בת 18 וסיימתי ללמוד לפני חודש פחות או יותר, במהלך ההסגר שהיה לפני 4 חודשים בערך יצא שניתקתי קשר עם החברים שלי, ובהתחלה לא דאגתי כי תכלס הבנתי שאם הם לא נשארו בקשר איתי אז כנראה שהם לא חברים שלי.
ועכשיו זה בא לרעתי, כי אני רואה בסטורי שהם נהנים וכיף להם ואני זאת שלבד בבית כל היום בלי תעסוקה ורק מחכה לגיוס בעוד 40 ימים.
עוד משהו, נכנסתי לקבוצה בוואצאפ של הבנות שמתגייסות איתי לקורס וממש כיף איתן ונחמד והתחברנו אבל הבעיה היא שכל אחת גרה במקום אחר בארץ ואני היחידה שבצפון והשאר או בדרום או במרכז וזה ממש קשוח להיפגש וכאילו הפעם הראשונה שניפגש ושזה יהיה גם טוב לכולן זה יהיה בטירונות.
עכשיו יש לי את חבר שלי, אבל הוא לוחם ועכשיו הוא תפס קו באיוש וגם הוא בקושי יכול לדבר איתי והוא חוזר הביתה פעם בחודש בגלל הקורונה הזאת ותכלס רק כשאני נוסעת אליו כיף לי כי אצלו יש לי את החברים שכיף לי איתם אבל גם אנחנו גרים בערים שונות וזה קשה להגיע כל פעם.
ובקיצור אני מרגישה בודדה ושאין לי חברים ובאמת שאני רק סופרת את הימים לגיוס כדי לצאת מהמצב הזה אבל הזמן לא זז אוף.
אה ורציתי להגיד עוד משהו, יש כמה בנות שאיתי בכיתה שאני לא כלכך אוהבת אותן והן מבחינתי שלום שלום כזה וזהו לא מעבר, הן מזמינות אותי לפעמים ליציאות ודברים כאלה, ואני לא רוצה לצאת צבועה איתן אז אנח לא נפגשת איתן, אבל מצד שני זה אומר שאני פשוט אהיה לבד, אז מה כדאי לי להיות צבועה ולצאת איתן עד שאני אתגייס או שלא? אני באמת לא יודעת מה לעשות.
אשמח אם תעזרו לי וסליחה על החפירה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות