שלום לכולם,
זקוק לעזרה וגם להתייעצות.
אני נמצא בזוגיות עם בת הזוג מזה כשנתיים,זוגיות די מורכבת...
יש פערי מרחק,יש חוסר הסכמה מצד המשפחה,היא נמצאת בצה''ל,אני משוחרר.
אני אהבתי אותה מאז ומתמיד,אבל היה לנו קשה - וויכוחים,ריבים.
אני לא יודע איך להסביר לכם את זה,אבל מרגיש תמיד שאני אוהב יותר,משקיע יותר,רוצה יותר.
אני גם אמרתי לה המון פעמים- כל דבר שמפריע לך תשתפי אותי-אתקן למענך,אלמד מטעויות. חשוב לי להיות איתה,חשוב לי להחמיא.
בניגוד אלי,היא בן אדם אחר.
היא לא תהיה מוכנה לעשות הכל למעני (אפילו לא להגיד את זה כמשפט),
היא רואה את עצמה במקום הראשון,
גם אם אעלה משהו שמפריע לי - אם היא לא מעוניינת להתעסק בזה היא לא תתן לזה פתח.
קשה לי להתנהל ככה,קשה לי גם בגלל המרחק.. אני רואה אותה אחת לשבועיים,יש פעמים שגם אחת לחודש ולמען האמת קשה לי ל'שרוד' ככה .
האם אני מגזים ?
אני מנסה כל כך להראות אהבה,להיות מעורב,לשתף אותה בחיים שלי
ומקבל חזרה משהו אחר לגמרי.
מתעניין בחיים שלה ואך ורק מאהבה ומרצון עז להיות איתה,בשבילה ולמענה ..
כשהיא שיתפה אותי שנמצאת תחת לחצים ולא פירטה,היה לי חשוב שתשתף,אך נתקןי בתשובה של:
''אולי תפסיק לחשוב שאתה צרך לדעת הכל''.
קצת מבולבל, זה מעולם לא קרה לי לפני כן בקשר.
תמיד 'רדפו' אחרי ורצו בחברתי.
היא מבחינתה והיא גם אומרת - לא 'חסר' לה כשאני רחוק,כי זו המציאות.
מה דעתכם...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025