שאלה 304070
  מצורף שיר רקע
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

האני האמיתי שלי, אגו, הלבד ומה שמסביב

הייאוש בן 26 | כתב את השאלה ב-23/09/20 בשעה 22:15

היי לכולם כותב את זה אנונימי, בן 26, עליתי לארץ בגיל שנתיים ומאז קרו הרבה דברים.

בן בכור להורים שהתחילו תהליך גירושין כשהייתי בן 17 ושינו לי את כל החיים, לא לקחו אחריות על המצב וקרסו, עירבו אותי ואת האחים שלי הקטנים בכל סיטואציה אפשרית, היינו מבקרים במשרד הרווחה ותלונות במשטרה כל שבוע, הסיטו והשתמשו בי ובאחים שלי בתור כלי להתנגח אחד בשני במשך 8 וחצי שנים, לפני שבוע הגיעו להסכם בבית המשפט.

כתוצאה מכך הייתי מאוד פגיע, חוויתי בריוניות בבית ספר בקושי סיימתי עם תעודת בגרות מלאה, נלחמתי על האחים שלי, ובמהלך בוגר הקרבתי את עצמי במהלך השנים האלו בשביל שהם יפגעו כמה שפחות, ספגתי ולקחתי הכל על הכתפיים שלי ועל הגב שלי, הייתי מנותק חברתית ונפשית איבדתי את עצמי במהלך הזמן הזה לא ראיתי אור בקצה המנהרה ולא הראתי את זה לאחים שלי בחיים הייתי הכי חזק שאני יכול באותה תקופה וכשהייתי לבד והייתי בוכה ונשבר בלי שאף אחד יראה או ידע.

התגייסתי לצבא, ניתוק קשר עם אבא למשך שנה וחצי, צוק איתן, עבודה תוך כדי בכדי לעזור לאמא כלכלית, עזרה מהצבא, מעבר לתפקיד פיקודי (להיות קשוח עם החיילים ולחזור הביתה לדאוג לאחים שלי ולהיות שם בשבילם, הרגשתי שאני חי חיים כפולים באותו זמן).

המהלך ששינה לי את החיים זה הצבא, הפך אותי להיות טוב יותר וגיליתי על עצמי דברים שלא ידעתי שיש לי, כל החיים אהבתי ספורט זה גם היה מקום הבריחה שלי ושל האחים שלי כשהיה רע בבית, התחלתי להתאמן בחדר כושר עד היום וזה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי.

העלאה לי את הביטחון והפך אותי להיות הרבה יותר טוב, והיום הרבה בזכות זה עשיתי מהלכים כמו לטוס לשנה לארה"ב לבד,ללמוד קורסים כאלה ואחרים בכדי לקדם את עצמי ניסיתי ועדיין עושה הרבה עבודה עצמית בכדי להפוך את עצמי להיות הכי טוב שאני יכול, אם זה בלקרוא ספרים או להתאמן, מדיטציה או לימודים מה שאני עכשיו שזה מכינה להנדסת חשמל.

אלא שבמהלך כל הזמן הזה מה ששמר עליי זה הראש שלי, הייתי די מנותק רגשית בכדי שאוכל לשמור על עצמי ולא להתפרק ולכן יש לי חוסר איזון בקטע הזה שאני עובד עליו, הייתי מוותר מהר מאוד על קשרים עם אנשים כי אני טוב מדי לרוב וקל לקחת אותי כמובן מאליו ואני עובד על זה גם.

במהלך החיים שלי ויתרתי על הרבה דברים, אחד מהם הוא שהייתי עם הרבה אגו כי פחדתי להיפגע ולחזור להיות אותו אחד שפגעו בו בבית ספר ושהיה שבר כלי, במהלך השנים למדתי למתן את זה אבל זה חוזר הרבה גורם לי לוותר על הרבה הזדמנויות, אחד הדברים שהכי ויתרתי עליהם הוא קשר זוגי, אני אדם חברותי אני מסוגל ליצור קשרים עם אנשים, קשה לי ליזום ובזמן האחרון התחיל שינוי לטובה וכן התחלתי ליזום אבל הדבר שהכי הפריע. לי היה שכל החיים הייתי לבד.

תמיד כשהיה לי קשה והתמודדתי עם החיים לבד אם זה בארה"ב לבד או בארץ עכשיו, נכון שזה חלק מהחיים אבל כל החיים אני לבד, אני כל כך כמהה לזוגיות, אני מאוד תקשורתי ואני מאוד יודע להכיל ולתת הכל אבל אף פעם לא הרגשתי איך זה מהצד השני, גם כי לא נתתי לזה לקרות מפחד וגם כי קשה לי להיות" חשוף".

לא חוויתי זוגיות אף פעם, אפילו נשיקה אני חושב שלא נדבר על להרגיש חום וקירבה שאף פעם לא קיבלתי מההורים שלי או מהאנשים הקרובים אלי זה כל כך חסר לי שזה פשוט משפיע לי על כל מהלך החיים אם זה על הלימודים או כל דבר אחר שאני עושה.

וגם כשאני חושב שאני מוצא מישהי כזאת, אני כל הזמן מקבל "סימנים" ללמה לא, עכשיו זה לא משהו מופרך זה באמת סימנים שאני מקבל ממש תוך כדי אבל זאת לא הבעיה, הבעיה היא בי, שאני בוחר לעצמי אינטואיטיבית יחסים דומים למה שהיה להורים שלי ואם כמה שאני לא רוצה בזה, אני נמשך לזה.

אני בכל הכוח מנסה להסתכל על עצמי ולהמתקד כמה שיותר בלהפןך את עצמי ליותר טוב ששכחתי שיש לי גם רגשות ושאני צריך לדעת לאזן אותם ולמצוא מישהי טובה לי וכל זה שאני נקשר מאוד מהר מראה לי על כמה עבודה אני צריך לעשות אני כבר מרגיש כל כך כמו רובוט.

האם לרצות זוגיות חום וקירבה זה משהו שנעלם מהעולם של היום שהרוב רק מחפשים לשחק ולהעלאות לעצמם את האגו ולפגוע?

האם לרצות זוגיות הופך אותי לפחות טוב? זה מעסיק אותי הרבה ואני יודע שזה לא צריך להיות ככה אבל אני לא מצליח לשלוט על זה, זה משהו שחסר לי כל החיים ומשפיע עלי.

האם זה שאני משדר רק זוגיות ולא יחסים מזדמנים עושה אותי Beta?

אנשים תמיד יבואו וילכו זה חלק מהחיים אבל בא לי לבטוח במישהי שתכיל אותי, שתאהב אותי כמו שאני ולא בגלל הגוף שלי או משהו אחר, שיהיה לי איתה תקשורת בונה ומעצימה שנרים אחד את השני כשקשה ונהפוך את שנינו להיות יותר טובים בכל יום.

איך משחררים את כל הדבר הזה ונותנים לזה לקרות זאת שאלה שכל החיים אני שואל את עצמי.

אני טיפוס מופנם וביישן שלאט לאט התעדן עם הזמן אבל עדיין ישנו, קשה לי להתחיל עם בנות קשה לי שידעו שאני התחלתי עם זאת או מישהי אחרת ברמה שאני מפחד מזה, כשממש רציתי מישהי והייתי מתחיל כמעט ולא הייתי מקבל לא אבל זה כמות מועטת ממש.

אני מאוד מודע לעצמי, אני מאוד משקיע בעצמי ואני יודע שאני נראה טוב ובחור חכם אבל לפעמים אני לא יודע איך אוכל לחלוק את כל זה, אני כל כך רגיל להיות לבד לעשות הכל לבד.

זה אני הייתי, תודה רבה לכל מי שקרא או שהסתכל ברפרוף, אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל ביקורת בונה.

יום מקסים.

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (10) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->