היי לכולם
אני רשום לאוניברסיטת בן גוריון לתואר שבאופן יחסי מלהיב אותי, לא ממש גורם לי לרקוד מהתרגשות, תואר במדעי החברה.
אהיה כנה ואגיד ככה , החלטתי להירשם השנה ללימודים כי אני מרגיש קצת מאחור, מרגיש שיש פער ביני לבין החברים שלי , שרובם בכלל סיימו תארים נחשבים.
ומשהו בתוכי לא שלם עם ההתחלה להתחיל השנה,
הפער החברתי שנוצר התחזק עוד יותר בקורונה והרגשתי שעכשיו זה הזמן הטוב ביותר ללמוד.
לא בעקבות הרעיון של רכישת התואר ( גם בגללו)
אבל בעיקר בגלל הרעיון החברתי.
בעיר הולדתי כולם כבר עזבו ופרסו כנפיים,
חזרתי לעיר ולבית הוריי בעקבות הקורונה.
והאמת היא שאני רוצה למצוא אומץ בשביל לא להתחיל השנה, ואולי כן לכוון את זה לשנה הבאה,
בשנה הקרובה לעשות קורסים מקצועיים שאולי יקנו לי כלים נוספים לשנים הבאות בלי קשר לתואר.
אינני מצליח למצוא את האומץ וזה לא כי אין בי תעוזה,
אני חושש שאני עלול להגדיל את "הפער"
בין לבין חבריי, ובכלל לבין אנשים בגילי שכבר בטח מסיימים תארים. פונים כבר לחפש עבודה.
בנוסף, החשש הרגשי,
מרגיש הצורך החזק בתוכי להרגיש שייכות, למסגרת, לעולם מסוים,
ואם אני באמת אקבל החלטה לא להתחיל את הלימודים באוניברסיטה , אני יודע ומרגיש שאהיה חייב מסגרת חברתית , או מעבר מגורים, קומונה, קהילה או כל מקום אחר שיספק לי את המצרך החשוב הזה - שייכות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025