התחלתי תואר במדעי המחשב (כן, אני חלק מהעדר שמפחד לחשוב מחוץ לקופסה) במכללה.
אני מהיום הראשון מרגיש זוועה. התקפי חרדה, מחשבות רעות, תחושה שאני מכוון לעצמי רובה לראש, תחושה של כישלון ועייפות.
לא מצליח לתפקד כמו שצריך בלימודים בגלל זה, לא מצליח לשבת ללמוד בבית בגלל המצב הרגשי וכי אני מרגיש שאני לא מצליח לקלוט את החומר כמו שצריך, ובגלל שאני פשוט כל היום רק ״עסוק בחרדה״ לא מצליח לסגור את הפער ולמצוא כוחות ורצון לשבת ללמוד כמו שצריך.
את העבודות בית אני מסיים (בקושי, בעזרת הדף תשובות) בשיעורי זום אני נמצא בכלום (חוץ מ1-2 פשוט הייתי בהתקף חרדה אז לא הייתי במצב לשבת, אבל ראיתי חלק בהקלטה וקראתי את הסיכום של השיעור) ומנסה לקלוט כמה שיותר, אבל כמובן שזה לא מספיק.
כל הזמן מהדהד לי בראש, כל שנייה שאתה לא לומד עכשיו בגלל החרדה שאתה עוד יותר מקטין את הסיכוי שלך לשרוד (כן, אני מרגיש שזה הישרדות במובן מסויים).
והתחושה מתחזקת בגלל איזה מתרגל אחד שאמר שעל כל שעות הרצאה אנחנו צריכים ללמוד לפחות עוד שעה וחצי-שעתיים. כלומר עם יש לי 25 שעות את הרצאות+תרגולים אז ללמוד בבית עוד בין 62 וחצי ל75 שעות בשבוע.
המספרים באלו פשוט מפחיד וכל יום שאני לא משקיע כמות שעות של לפחות 9 שעות למידה נטו (מה שאני לא מצליח אף פעם) אני פשוט גוזר את עתידי האקדמי.
מפחד שאני פשוט מבזבז את הזמן שלי בתואר וזה שקרב אבוד מראש.
אשמח לשמוע טיפים, רעיונות איך להשתלב יותר על החוויה הזאת ולשמוע אולי מבוגרי תארים איך הם התגברו על הקשים והאתגרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025