שלום לכולם רציתי לבקש את חכמת ההמונים ואת התייעצותכם לגביי חיי .
בתקופה האחרונה ( חצי שנה ) כל יום לאחר העבודה ( קבע) אני מגיע לחדרי ומסתגר בחדר עד יום למחרת בקושי מדבר עם אימי ואחיי וגם שמדבר אני חותך מהר את השיחה ולפעמים כמו עוף מוזר , אין לי חשק לעשות כלום פשוט כלום ושום דבר אני מחפש להיות בפאלפון כל היום בעקרון מחפש לברוח לא יודע למה , כל היום אני עם מחשבות טורדניות חלקן מוצדקות לצערי , "אני לא חכם במיוחד" "אין לי מושג מה לעשות עם החיים שלי" ועוד הרבה אבל זה לא האישיו , לדעתי כל זה נובע מזה שחשבתי שמצאתי את הייעוד שלי בצבא ( מגיל 17 על מדים) וחשבתי מגיל 17 אני אכנס לקבע ואהיה נגד / קצין ופשוט בניתי לעצמי בראש שאני עד הפנסיה בצבא , לא פתחתי לעצמי עוד אלטרנטיבות שמתי את כל הקלפים שלי שם , לא למדתי אפילו יידע כללי על כלום , נטו נטו נטו התרכזתי איך אני מגיע למצב שאני נכנס לקבע ואז כמה חודשים אחריי פשוט הבנתי שאני לא אוהב את מה שאני עושה ואז נכנסו הפחדים והטהיות האם להשתחרר האם לדבר על זה עם מישהו , בחרתי כמובן על לדבר על זה עם חברים מהצבא אבל מסתבר שאנשים לא אוהבים שמדברים איתם על צרות ובעיות אז בחרתי לשתוק הרבה מאוד זמן פשוט שתקתי כיאה לאיש קבע (ציני) , ניסיתי ללכת על איש מקצוע פסיכולוג תעסוקתי מרוב שבכיתי לו שם והייתי מבולגן עם תשובתיי גם האבחון שלו לא הניב תוצאות , גיליתי על עצמי שאני מטומטם ( כן אני יודע אני לא אמור להגיד על עצמי דברים כאלו ) אבל י שלי בעיית קשב וריכוז ובניה קוגניטיבית התפתחותית שמקשה עליי להתקדם בחיים אז עם כל זה אני עדיין אופטימי שיש למישהו מכם רעיון כלשהו אקבל אותו בברכה כי לא נותר לי הרבה ברירות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות