שלום לכולם
בתחילת הקורונה עברתי ליחידת דיור בעיר סמוכה לעיר שהוריי גרים.
במשך חצי שנה גרתי באותה יחידת דיור נחמדה והיו לי יחסים מצויינים עם בעל הדירה והכלב שלו (שלאט לאט כבר הרגשתי שאני הבעלים של הכלב).
אני הייתי מטייל איתו פעמיים ביום, מאכיל אותו (מהתקציב הדל שלי), מקלח אותו (ללא מטרת רווח),
משחק איתו והגעתי למצב שהוא כל היום "מתנחל" וישן אצלי.
בצער רב נאלצתי לחזור לעיר מגוריי וכמובן כמה שנפרדתי ממנו הוא לא הבין שאני עוזב (מן הסתם היה בטוח שאחזור),
התקשרתי כמה פעמים לבעל הדירה כשעברתי בסביבה כדי לטייל איתו אבל הוא נפנף אותי או שהיה עסוק...
פעם אחת כשעברתי בסביבה ראיתי את הכלב לבד (אחרי 3 חודשים בערך שלא ראיתי אותו) וזה לא היה נראה שהוא מתרגש במיוחד אבל שימח אותי לראות שהוא בסדר.
לאחר עוד 3 חודשים (בערך) עברתי בסביבה שוב וראיתי את הכלב לבד ואז ראיתי שהוא ממש התרגש וטיילנו ביחד הרבה ואז כשבאתי לעזוב הוא לא עזב אותי (פה כבר הבנתי שהוא מבין כנראה שאם אני הולך הוא לא יראה אותי לעוד הרבה זמן) זה התבטא בכך שכשנכנסתי לרכב הוא נעמד והסתכל ולא זז ואז כשהתחלתי לנסוע הוא רדף ונבח .. עצרתי שוב כי היה לי קשה והוא זינק לרכב היינו עוד כמה דקות אז עשיתי לו סיבוב ברכב .. בסוף שמתי אותו ממש ליד הבית שלו וכשראיתי שהוא עסוק קצת עם כלב אחר נמלטתי אבל עוד פעם ראיתי שהוא מחפש אותי מהמראה (ממש קשה לי כשאני כותב את השורות האלה)
אני חושב שפעלתי בצורה ממש לא נכונה אבל לא הייתה לי ברירה
אם בעל הדירה לא היה מנפנף אותי כל הזמן הייתי בא יותר וגם בפעם הזאת הייתי דואג שזה לא ירגיש כאילו הוא ננטש...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025