אז כן, זה אולי ישמע לא הגיוני אבל כן נשיקה ראשונה בגיל כמעט 27. אני נראה טוב בסהכ ולא חסרות לי הודעות באפליקציות.הבעיה שבדכ אחרי דייט אחד אין כל כך כימיה כי יש לי חרדה חברתית ועברתי דכאונות, ומשהו בתקשורת לא הכי עובד. חוץ מזה יצאתי בשאלה לפני שלוש שנים וכל עניין המגע חדש לי וקצת מפחיד אותי כי עם דתיות תמיד שמרתי נגיעה.
ואז הגיעה הבחורה הזאת, יפה ומצחקקת שהשיחה זרמה ממש. מההתחלה הבנתי שיש לה איזה חוסר ביטחון ביחס לעצמה חושבת שהיא לא טובה בהרבה דברים אבל היתה בנאדם ככ טוב שזה פשוט לא עניין אותי.
הגעתי אליה הביתה כי הבנתי שהיא פחות אוהבת לצאת מהבית וגם קורונה וזה. שם היא נפתחה בפניי והבנתי לאט על איפה יושבים החרדות שלה.סיפרתי לה גם את שלי וזה הרגיש ככ אמיתי שאנחנו ככה מבינים אחד את השני.
היא אמרה שזה חדש לה לשמור נגיעה בדייט והיא שאלה אם אני יכול לנשק אותה, אמרתי לה שאני רוצה אבל יש לי מחסום. ואז היא נישקה אותי.אין לי מילים לתאר בכלל את הרגשות שהיו לי.מתחושת האסור לאהבה אמיתית והדדית.אחרי כל האכזבות (היתה לי ידידה שנפטרה..) לא רציתי שזה ייגמר.
אחכ הבנתי ממנה שבגלל הקשיים שלה בחיים היא לא תוכל להיות במערכת יחסים ומעדיפה להישאר בידידות. ואני הכי מבין אותה על זה כי גם לי יש קשיים, אבל משהו בצעד של הנשיקה כאילו הוכיח לי שהיא באמת אוהבת אותי וקשה לי לשחרר. אז למרות שאני ממש רוצה להיות ידיד שלה אני מפחד שאהיה בתחושת החמצה כל הזמן כלפיה.
אז people , אתם חושבים שאני צריך להישאר איתה בידידות ובאותו זמן לחפש מישהי לקשר רציני? או שידידות איתה סתם תכאיב לי ותפריע ליצירת קשר חדש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות