היי א.נשים טובים
הנושא קצת רגיש עבורי אז אשמח לעצות מחזקות.
אני בת 22. מילדות סבלתי מאיזשהו קושי רגשי התפתחותי.
בגיל 17 עברתי משבר נפשי שכלל אשפוז.
בעקבותיו עברתי מחינוך רגיל לחינוך מיוחד. פנימייה. הדבר גרם טלטלה מאוד גדולה בחיים שלי. חברתי. אישי. משפחתי. ובכלל.
אני מקבלת קצבת נכות. בעקבות האשפוז קיבלתי פטור אוטומטי משירות צבאי בלי שזימנו אותי כלל....
21...
כיום אני מנסה להתאושש ולעמוד על הרגליים .
חזרתי לגור אצל אבא ואשתו. התחלתי להתנדב. אני בודקת אפשרות להשלים בגרויות. מנסה להכיר חברות חדשות. אולי אפילו חבר. ולראשונה רוצה למצוא עבודה במשרה חלקית (כרגע)
וכאן עולה הדילמה שעולה מאז האשפוז בכל פעם מחדש. מה לענות ?
מה לענות כששואלים איפה למדת ? איפה היית בצבא ? שאלות הכי נורמליות שאצלי הן כמו מלכודת.
אני בחורה טובה.רגישה. אני חושבת שאני גם די חכמה. אוהבת לעזור. לשמוע מוזיקה. עוזרת הרבה בטיפול באחי הקטן שסובל מקושי התפתחותי.
אני בן אדם רגיל שכנראה העולם הזה לא פשוט עבורו.
לראשונה אזרתי אומץ ועניתי למודעות דרושים. . כתבתי הודעה. בעוד מספר ימים אני אמורה להתקשר ואולי אם יהיה לי מזל יזמינו אותי לראיון עבודה. עבודה פשוטה רגילה ועדיין. זה משמעותי עבורי.
מה לומר ? איזה סיבה אפשר להגיד שבגללה לא הייתי בצבא ? כזו שלא תבריח אותו ולא יחשוב שבגללה לא אהיה עובדת יעילה. אך כזו שלא אצטרך לחשוף את סיפור חיי ?
אשמח לכל עצה. ותודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025