קצת רקע:
אני עם בת זוג כשנה וחצי ולפני חצי שנה עברנו לגור ביחד. אני מאד אוהב אותה ומאד טוב לי איתה ואני רואה איתה עתיד.
אמא שלי חד הורית ואני בן יחיד, אני אוהב אותה ומעריך אותה על כל מה שהיא נתנה לי.
אמא שלי ובת הזוג הסתדרו מעולה, וכאשר עברנו אמא שלי התחילה להתלונן בפניי הרבה לגבי המעבר, בזמן מסוים חברה שלי התחילה להרגיש יחס מוזר מאמא שלי כלפיה כשהן נפגשו, ובפעם אחת היא שמעה אותה מלכלכלת עליה מאחורי הגב. מאז חברה שלי מאד כועסת עליה ופגועה ממנה, מעוניינת הרבה פחות לפגוש אותה ולדבר איתה. בנוסף אמא שלי נוהגת לעקוץ את חברה שלי בצורת בדיחה עד שאמרתי לאמא שלי להפסיק כשחברה שלי אמרה לי שזה בלתי נסבל.
חייב לציין שחברה שלי התייחסה לאמא שלי בכל הכבוד הראוי לה, ודאגה לה תמיד ושיתפה אותה בדברים אישיים ומאותו רגע הכל התהפך.
המצב התהפך מאד, ממצב שהן "החברות הכי טובות", המצב כרגע הוא שאמא שלי מתוסכלת מזה שאני עברתי לגור עם הבת זוג והבת זוג מאד כועסת ולא מעוניינת ליצור מגע עם האמא.
אני כמובן מרגיש באמצע, מצד אחד אני מבין את חברה שלי ומבין שהיא פגועה, מצד שני הייתי שמח מאד אם היא הייתה יכולה לשחרר מזה ולהמשיך הלאה כדי שנוכל לקיים מפגשים בצורה רגועה שלא תלחיץ אותי, כי אני מרגיש שהמצב מאד נפיץ כרגע.
מה כדאי לי לעשות? לקבל את המצב כמו שהוא ולהבין שלא יחזור להיות כמו פעם? אשמח לעצות וטיפים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025