עברתי אונס בילדות ממישהו במשפחה. מעולם לא ידעתי מזה עד שזה פתאום התפרץ בזכרונות אחרי גיל 30. מאז אני בטיפולים שונים וממושכים. אני פשוט אבל לא מצליחה להבין אם כזה דבר "יצליח" במשטרה. הבנתי שססטיסטית רק 13 אחוז עוברים לפרקליטות. וגם שם יש הסדרי טיעון ועניינים. מנגד - גם ראיתי שיש מקרים דומים ש"הצליחו" ואנשים נכנסו אפילו לשנים רבות לכלא. אני לא מצליחה להבין מתי זה לא מצליח ומתי זה כן מצליח. פניתי לכמה עורכי דין ואפילו ל-2 חוקרי משטרה שאיכשהו הגעתי אליהם, בינתיים רק בסוג של התכתבות אונליין, וכולם כתבו שזה תלוי ומשתנה, וכל מקרה לגופו וכל מיני תשובות כאלו. אבל לא הבנתי - חייבת להיות איזשהי הגדרה פלוס מינוס. מתי זה עובר ו"מצליח" ומתי זה "נתקע" איפשהו. אז אני יודעת -אומרים תגישי וגם אם לא יצליח ויתקע איפשהו אז יהיה לפחות רשום במשטרה וכל מיני דברים כאלו. אבל אני לא רוצה להכנס לכזה תהליך שכנראה ארוך ועם כל מיני דברים רק בשביל איזשהו רישום במשטרה. בשביל רישום במשטרה אעשה את כל הדבר הזה? אני לא מבינה את העמעום, למה זה לא יותר ברור (הנוסחה למתי זה נתקע לעומת מתי זה עובר לפרקליטות ואפילו לכלא)? מבחינת הוכחות יש לי עובדות יבשות שעבדתי בעבודה מאד מכובדת ועשיתי דברים יחסית "גדולים" וממש בבת אחת מכל זה עברתי ל-0 עשיה טוטאלי מעכשיו לעכשיו מהרגע שזה "התפרץ" ועוד דברים כאלו. יש לי תמלולים של לפחות עשרות עמודים מפגישות בטיפולים (לפחות 50 עמודים) ועוד כל מיני התכתבויות ודברים. כלומר - למה ש"אמציא" כזה דבר ולמה שיהיה לי כל כך הרבה לפרוק ולהוציא בשנים של טיפולים אם זה סתם. זה לא מספיק הוכחה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות